בעיות מעמדיות

עמוד:208

יעמידו בקרוב התנאים האובייקטיוויים ( אף לאחר שיחלוף המשבר ) את השאלה בדבר ירידתו . כעבור שביס מספר יתחילו להקים בתי חרושת דומים , ובהם מכונות דומות , בעזרת מומחים מחוץ לארץ , אך ישתמשו בעבודה ערבית . ובידוע שהפועל הערבי מסתפק עתה ב 15—12 פיאסטר ליום . או אז לא תעמוד התעשייה העברית בפני ההתחרות . בחוגי הפועלים שלנו חולמים למנוע רעה זו על ידי חקיקה , — על ידי קביעת מינימום "יהודי" של שכר עבודה , שיהיה שכר עבודה מחייב גם לגבי הערבים , אולם רבים מפקפקים , פקפוק סביר , הן בהגשמתו של צעד זה והן בהיותו רצוי . ספק אם ניתן לקבוע למעמד שלם של בני אדם "מינימום , " שעולה פי שניים על צורכיהם הממ שיים י אפילו ייחקק חוק כזה , יימצאו מאה אמצעים כדי לעוקפו . מצד אחר , אילו התחיל גם הערבי לקבל 35 פיאסטר ליום , היו נשארים צרכיו כמעט כפי שהיו ו גידול הצרכים הוא עניין של זמן ממושן ושל גידול איטי של התרבות . עקב זה היו מצטברים אצל הערבים חסכונות ניכרים , בעוד שהפועל היהודי היה מוציא את שכרו בשלימותו . מנקודת השקפה לאומית היתה מדיניות כזאת עלולה ליהפך בשביל כלכלתנו להתאבדות . על כן , את המוצא הממשי מן המצב יש לחפש בהורדת שכרו של הפועל היהודי . בין שזה נעים ובין שלא נעים — זוהי שאלה משנית ; הדבר יהיה הכרחי , שאם לא כן ייעלמו גם מפעלים יהודיים וגם פועלים יהודים , וכל השאלה היא , איך ניתן להביא להפחתת השכר בצורה כזאת , שהפועל היהודי לא יהיה , עם זה , נידון למחסור . לפתרון בעייה זו יש רק דרך אחת : להוזיל את צרכי חייו . האמצעי הראשון והחשוב ביותר — לשחררו מן ההוצאה הגדולה ביותר הכרוכה בשכר הדירה . את מגוריו צריכה לתת לו האומה — נכון יותר — קרךהיסוד . מומחים יחליטו , מה נבון יותר — האם להעמיד בתים כאלה לרשותם של ארגוני הפועלים או למוסרם לשימושו של כל בית חרושת בשביל חבר עובדיו , ובשני המקרים הללו — בפיקוחם של מוסדות כלל ציוניים . בקביעת פתרון לשאלה זו יהיה על המומחים להתחשב לא במה שנעים יותר לרגישותם היתירה של הפועלים או בעלי העסק , אלא במה שעשוי להביא , למעשה , להפחתת שכר העבודה . אותה דרך יהיה צורך לנקוט , כדי לשחרר את הפועל מהוצאותיו הכרוכות בשירות הרפואי . עתה יש להסתדרות הפועלים רשת משלה של מוסדות רפואה — קופת חולים . עד למשבר חוייב כל פועל בתשלום לשם החזקתה : ב'קבוצה' 20 — פיאסטר לחודש ; בעיר — מ 15 עד 35 פיאסטר לחודש , ועוד חמישה פיאסטרים בעד כל בן משפחה עצמאי . במלים אחרות — יום עבודה , אם לא יותר מכך ; ובזאת כלל לא מתמצה העול , שרובץ על תקציבו של הפועל בארץ ישראל בעטייה של אוטונומיה זו בתחום השירות הרפואי . ברור

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר