|
|
עמוד:205
בעיות מעמדיות בתחום הבעיות , שהן חברתיות בלבד , נמצא הרוויזיוניזם תחת לחץ , אם אפשר להתבטא כך , של פרובוקציה ידידותית . מדובר לא בגינויי מתנגדים — אין מתחשבים באלה , — אלא דווקא בלחץ מצד ידידים , וביתר דיוק — משני הצדדים . יש הרבה יסודות , שרוחשים לנו אהדה , הן בחוגי הפועלים והן בחוגי המתנגדים לפועלים ; גם אלה וגם אלה מציגים לעיתים קרובות לנושאי חזון האקטיוויזם דרישה "לנקוט עמדה מוגדרת בעד או נגד ה'קבוצות' , " " לומר כן או לא בבהירות האופיינית לרוויזיוניזם" — בנוגע ליחס לבעייה זו או אחרת של המחלוקת המעמדית . יש לקוות , שיהא לו לרוויזיוניזם די כוח רוחני לא להיגרר גם אחרי פרובוקציה ידידותית . נהפוך הוא : עליו להכריז , בכל ה"בהירות" הרגילה שלו , שהוא מסרב לחלוטין להכיר בתור ערך ציוני כל שהוא נקודות השקפה מעמדיות כלשהן , בתהליך הבניין בארץ ישראל , בין שהן פרוליטאריות ובין שהן בורגניות . הרוויזיוניזם פשוט אינו מתכוון להתחשב בהן , אחת ולתמיד . אין הדבר אסור לאיש , שיהא לו אידיאל משנה בד בבד עם האידיאל הציוני , אם נשמתו בנויה בצורה מקורית כזאת , שהיא מסוגלת להכיל שני אלוהי יחיד ; אולם זהו עניינו הפרטי . זכויות אזרח לא ניתן לעולם לשום אידיאל , זולת אחד — "רוב יהודי משני עברי הירדן . " יהא זה אי צדק עמוק לראות בהכרזה זו ציניות לגבי הבעיות החברתיות בכללן . כבני אדם חשים כולנו תחושה עמוקה את אכזריותו ואי צדקתו של המשטר החברתי הקיים ; יתירה מזו 1 כיהודים זוכרים אנו , שמימי משה רבנו ועד לאסאל , — מאבק על סדר חברתי טוב יותר הוא אחת מן המסורות היפות 1 לסל , פרדינאנד , ( 1864-1825 ) סופר ומנהיג פועלים יהודי בגרמניה . הצטיין בכשרונותיו . השתתף במהפכת . 1848 התקרב לקארל מארכס , אך לבסוף נפרד ממנו והקים תנועה המונית של פועלים להשגת זכות בחירה . פרסם ספרים בשאלות החברה והסוציאליזם .
|
|