|
|
עמוד:150
גוונים , שהרוויזיזניזם היה ה"ציר" העיקרי של הוועידה הכלל ציונית . האיום להוציא את ה"מסדר" מן הפדרציה נתגלה , כמובן , כאיום סרק : החלטה ברוח זו הוגשה , אך לא הועמדה אפילו להצבעה , והוחלפה ב"נוסחת פשרה , " שבה נאמר , כי ה"מסדר" "גילה מגמה להפר את ההסכם" ( מדובר בהסכם , שנעשה בין ה"מסדר" לבין הפדרציה בשנת , 1922 ולפיו התחייבו שניהם "לשתף פעולה , " אך ה"מסדר" "שומר על עצמאותו — ( " ושעל ההנהלה למצוא מוצא מן המיצר . שאר החלטותיה של אותה ועידה גם הן אינן מרשימות ובלתי מהותיות . ההתרברבות בדבר "קבלת 99 אחוז של התכנית הרוויזיוניסטית" ועל-ידי כך "לגנוב מיופיטר את רעמו , " נשארה בגדר הברה בעלמא ו הוועידה הצטמצמה לתמיכת אותן הדרישות , שכבר נוסחו בתזכיר אל ועדת המאנדאטים . מעניינות , מבחינה פסיכולוגית , רק שתי החלטות , הנוגעות לסוכנות היהודית . כל הוועידה ידעה , שכמעט כל ההנהלה הציונית האמריקנית , ואדון ליפסקי בראשה , חוששת מפני "הרחבתה" ואינה רוצה בה . שבוע אחד בלבד לפני ועידת בופאלו נשא בניו יורק האדון ניומן , האישיות הראשית בהנהלה אחר האדון ליפסקי , נאום חריף נגד תכנית ה"הרחבה , " ואולם לומר זאת בגלוי לא הרהיבה הוועידה עוז בנפשה י נהפוך הוא , הובעה נכונות "לא חמימא ולא קרירא" לתמוך בד"ר וייצמן בנסיונותיו שלעתיד לבוא . המהלומה הונחתה על ה"סוכנות" לא במישרין , אלא בעקיפין : נתקבלה החלטה חריפה נגד ה"התייש בות בקרים . " החישוב היה זה ; הטעגה , שעבודה למען "קרים" אינה מתיישבת עם עבודה למען ארץ ישראל , היה בה בעת ובעונה אחת גם כדי להרגיז את האדון מארשאל וגם כדי לא לאפשר לו , מבחינה מוסרית , לשתף פעולה עם הציונים . תוצאה אחת כבר הושגה ו מתוך הודעת האדון מארשאל , שנתפרסמה בימים אלו , משתמע , שאכן הוא "התרגז . " מסתבר , שצפוי לו לד"ר וייצמן בארצות הברית בסתיו מאבק בשתי חזיתות : בקבוצת מארשאל , שיהיה צורך לגררה לסוכנות כמעט על כורחה , ובהנהלת הציונית , בראשותו של האדון ליפסקי , שתעשה כל מה שביכולתה כדי לשים מכשולים בדרכו . תהיה , כמובן , גם חזית שלישית . מסע הסתיו של הרוויזיוניסטים יכוון , בעיקרו , נגד התכנית הרשמית בעניין הסוכנות . צפוי בואה של משלחת מיוחדת מאירופה . הואיל ו"הרפתקת קרים" הרגיזה עמוקות את כל עובדי קרן היסוד , אין ספק , שמסע אופוזיציתי זה יזכה לאהדת הציבור . 7 ניומן , עמנואל , ( 1980-1893 ) מראשי ציוני ארה"ב , שימש נשיא ההסתדרות הציונית של אמריקה . מידידיו ומתומכיו של א . ה . סילבר . חבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית , מטעם הזרם של הציונים הכלליים , בשנים 1939-1931 ו . 1947-1946
|
|