|
|
עמוד:132
שלוש או יותר קבוצות לאומיות , לשקף עובדה זו במשטרם הנ ? שפטי , ולשקף זאת לא איר שהוא , אלא על יסודות שוויונם המשפטי המלא של האזרחים , העמים והלשונות . ואף על פי כן , אם תביעה זו תוגשם ככליל השלימות ותישמר בכנות מופתית בארץ , שיש בה 90 אחוז פולנים ו 10 אחוזים יהודים , תישאר ארץ זו פולנית על פי כל אורח חייה ומנהגיה . מכיון שדמותה הלאומית האמיתית של ארץ — אף כשקיים בה שוויון לפני החוק ; אף כשקיים בה שוויון של רמה תרבותית אצל עממים שונים , נקבעת על ידי הרוב שלה , אם הוא גדול למדי לשליטה מעשית ; המיעוט , ויהיה בעל זכויות אילו שהן , יכול למלא עם כל זה רק תפקיד של רסיס , שאינו משנה כלום — תפקיד של " נקודת חן" שחורה על פניה של גברת מן המאה ה , 18 שיש בה רק כדי להבליט את לובן העור . וזאת אנו משתדלים להשיג בארץ ישראל . אנו חושבים לחובת הכבוד והצדק לתבוע למיעוט הערבי שלעתיד לבוא בארץ ישראל היהודית שלעתיד לבוא כל מה שאנו תובעים בשביל המיעוט היהודי בארצות הפזורה . החוק של ארץ ישראל שלעתיד לבוא חייב להבטיח שוויון מלא של אזרחים , לשונות , דתות ומידה שלימה ביותר של "אוטונומיה אישית" לכל קבוצת אזרחים , שתרצה זאת : לא רק בשביל הערבים , אלא אפילו בשביל קומץ הצ'רקסים בעבר הירדן . יתירה מזו : אנו , חסידיו הוותיקים של שפרינגר , נעמוד על דעתנו , שגם בארץ ישראל שלעתיד לבוא יאורגן הרוב היהודי עצמו , בשביל צרכיו היהודיים הייחודיים , על יסודות אוטונומיה אישית . למשל , בתי ספר יהודיים , ער האוניברסיטה ממש , צריכים להיות מוחזקים על חשבון מסים , שייגבו מיהודים על ידי מוסדות האוטונומיה היהודית , בתי ספר ערביים — על חשבון מסים , שייגבו מן הערבים על ידי מוסדות האוטונומיה הערבית . לא אלה ולא אחרים לא יהיו "ממלכתיים" 1 או , אם זה יהיה רצוי , יהיו גם אלה וגם האחרים , במידה שווה , ממלכתיים . אם תהיה תמיכה מהכנסות המדינה , היא תתחלק באופן יחסי . כל הלשונות בארץ ישאו תואר "ממלכתי 1 ת . " לא רק העברית והערבית , אלא אפילו הצ'רקסית , אם ירצו זאת הצ'רקסים . אולם עם כל זה רוצים אנו רוב יהודי , רוב שולט ; אם זה נכון , שארץ - שפרינגר , רודולף ( זה שמו הבדוי של רנר , קארל ) , ( 1950-1870 ) מדינאי אוסטרי , חבר המפלגה הסוציאל דמוקרטית , ראש הממשלה הראשון של הרפובליקה האוסטרית , ( 1920-1918 ) ומ 1945 עד מותו — נשיא הרפובליקה . הוגה דיעות שתרם לתכנית שאלת המיעוטים והלאומיות , לא הכיר בזכות העם היהודי לקיים תרבות לאומית משלו . ז'בוטינסקי הסתמך הרבה על רעיונותיו . ראה י . נדבה , "ו'בוטינסקי בווינה , " גשר , חוברת , 1 / 110 אביב תשמ"ד .
|
|