אוייב הפועלים

עמוד:104

כאילו להקשות על התפתחותה , לשים לאל את רצון העלייה לארץ , לדלדלו . יחס זה נידרדר ונהפך לעוינות ישירה וגלויה . ה"עלייה הרביעית" נעשתה למלת גנאי . הכל מודים בכד , שיש לו לטיפוס העולה החדש , ה"פולני , " חסרונות , אד בחוגי ציבור אחרים ביישוב יש , בכל זאת , יחס ידידותי , רצון לעזור , ונכונות להודות , שחרף כל החסרונות , נושא עמו גל עלייה זה אפשרויות עצומות ומפרות . ואילו בחוגי הפועלים מעוררת עלייה זו אך ורק רוגז . "אין זו השקפה של מתיישב 11 זוהי שנאת החנווני למתחרהו , " כותבים לי מארץ ישראל " המתחרה שנוא מפני שהוא האפיל על ה'בן יחיד' מאתמול , ודבר " זה עלול להסתיים בהטיית חלק גדול של אמצעי התקציב לאפיק חדש . " מסופקני , אם ירהיב מישהו ממנהיגי הפועלים עוז בנפשו לערער על אמיתותה של הערה זו . אני מסרב להתעניין בסיבותיה של תופעה זו . יתכן , שלפנינו תוצאה של תהליך ה'טרייד יוניזאציה , ' של תנועת הפועלים בארץ ישראל , שהחל מאז שנת , 1921 עם היווסדה של "הסתדרות העובדים הכללית של פועלי ארץ ישראל" על בסיס לא מפלגתי \ שתי המפלגות הוותיקות , חרף הפאתוס האידיאולוגי שלהן , נמחקו וטבעו בתוך הכיוון הכלכלי הטהור של הישות החדשה . יתכן , שהשמטת האופק הממלכתי למען האגואיזם הקיבוצי הינה תופעה הכרחית הנלווית לצמיחתו של היסוד הפועלי והדאגות הקשורות בצמיחה זו . אין אני "דן" כאן איש לכף חובה ואין אני מציב ציונים לכוונות טובות או רעות . אך התוצאה ברורה י תנועה , שהיתה אמורה לפני ארבע שנים להיות עמוד התווך של התיישבותנו , נהפכה לקבוצה , הדואגת רק לתועלתה שלה , בלא כל קשר לאינטרסים של ההתיישבות . במקום יחס ממלכתי אל כל כוח חדש , המגיע לארץ , במקום השתדלות רצופת דאגה למצוא בשביל הכוח הזה ויהא זה אשר יהיה — קרקע מתאימה , במקום נכונות להצטמצם למען חבר לרעיון חדש , — התנסתה בפשטות סיסמתו של ארכימדס r "אל תעז לגעת , זה שלי . " במקום המתיישב מתגלה ה"מתחרה . " וכל זה גורם להידרדרות מוסרית , ופעמים לכיעור של ממש . לפני המלחמה ישבו בארץ ישראל 100 , 000 יהודים בבחינת ממלכה בתוך ממלכה את סכסו כיהם הפנימיים יישבו בינם לבין עצמם , פעמים היו הולכים להישפט אצל הקונסול , אך מעולם לא קיבלו מריבותיהם אופי המוני , עד כדי כך , שהמשטרה התורכית היתה צריכה להפריד בין הניצים . כעת עומדים מחזות הרחוב 7 משמע , הפיכתה של ה"ד . סתדרות" לאיגוד מקצועי , לפי המתכונת של ה union Trade באנגליה .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר