|
|
עמוד:99
אוייב הפועלים מתוך אי רצון רב כותב אני את הרשימה הזאת , ושתי סיבות לדבר . הראשונה ו יהא זה גילוי דעת אישי , הנוגע רק לי , לא למפלגה , ולא לעיתון ; אצטרך להשתמש בגוף ראשון יותר משהייתי רוצה בכך . השנייה 1 יהיה לי מאוד לא נעים אם יראו בשורות אלה ניסיון לבירור דברים עם מנהיגי הפועלים בארץ ישראל . עם רובם אין לי לשון משותפת , כי אין לי פנקס המחאות . למקרה שיקרא את המאמר הזה אדם מן החוץ , מן הראוי להוסיף , כי יושרם האישי של המנהיגים הללו הוא מעל לכל צל של חשד ; פנקס ההמחאות דרוש להם לא בשביל עצמם , אלא בשביל "תרהוטת" מפלגתם , בשביל אותם חפצי הבית של מנגנון ההסתדרות המנופח למכביר , העלול להתמוטט , אם לא ירפדוהו מדי שבוע בהמחאות חדשות . דרך מתרפסת זו לסחיטת כספים לחיזוק המנגנון ראויה בהחלט לשבח י מבחינה מוסרית — האנשים האלה הם צדיקים גמורים , סופם להגיע לגן עדן , ועל זכותם לשבת בגן עדן אין אני מערער . אולם לשוחח אתם על עקרונות , בשעה שהם מביטים בגלוי ובלא ניד עפעף אך ורק בידיך — אינני מוכן . לבוא בדברים אפשר רק עם אותם ההמונים , שמנהיגים אלה השקיעו בביצה , נוער עברי ישר — מקומו לא יכירנו שם . בקרב ההמונים האלה תוססת בלי הרף התנגדות לתפקיד , שמאלצים אותם למלא . אליהם אני פונה ; מאמר זה הינו תשובה למכתבים המגיעים אלי מחוגיהם , והם מלאים לרוב תלונות על יחסי העויין אל פועלי ארץ ישראל ואל מפעליהם , ו"בייחוד אל הקבוצות — , " " ובעיקר מפריעות התנפלויותיך אלה על הקדוש ביותר להתפכחותם הפוליטית של הפועלים . " אילו גם היה יחסי עויין , עדיין איני מבין מדוע על הפועלים לדחות בשל כך את התפכחותם הפוליטית . הרי העניין אינו בכך , אם המדבר הוא ידיד או אוייב , אלא אם דובר אמת הוא .
|
|