|
|
עמוד:64
פירוש הדבר לומר , כי התלהבותם של תורמיבו בעלי הרצון הטוב — די היה בה לשם הקמתו של מפעל גדול ; לפי שעה הספיקה זו רק להקמתו של מפעל זעיר . אך יתכן שההבדל הרוחני עוד חשוב ממנו . כדי לייסד אוניברסיטה לאומית חדשה יש צורך לכנס סגל של מרצים , היודעים הן את תחום המדע שלהם והן את השפה העברית ; יש להכין מינוח לענפים השונים ; יש לאסוף חוג גדול של נוער הרוחש אימון כה רב למדע העברי ולשפה העברית , עד שהוא מוכן לבכר את ירושלים על פני אירופה ; יש צורך בכלל להיות חדור אמונה עצמית , כדי להעז וליצור אווירה מדעית ראויה לשמה . זוהי העזה בקנה מידה היסטורי עצום . אך בהקמת מכוני מחקר , שבהם יעבדו כמה מדענים יהודים , אין משום כל העזה ואף לא מעשה גבורה לאומית בכלל . המדענים האלה אינם בגדר פרי השדה המדעי שלנו : הם חניכי אוניברסיטאות זרות וספרות זרה , בעצם העובדה שהם יעסקו בעבודתם בירושלים , ולא בעיר אחרת , יש הרבה מהנעים מאוד בשבילנו , אך בחירת המקום אינה מהווה מאורע בעל חשיבות תרבותית עולמית . ההוכחה הטובה ביותר לכך , שאת ההבדל העצום הזה מבינים הכל בלא יוצא מן הכלל , נעוצה דווקא בכך , שעורכי החגיגה התביישו לכתוב בהזמנות את האמת והזמינו את האורחים לפתיחת ה"אוניברסיטה . " הם חזו מראש , ככל האנשים הנבונים , כי למען פתיחת מעבדות מחקר — למען "הצגה עלובה , " כפי שמתבטא "טיימס" — לא יטריח את עצמו איש . להסתיר את התחליף הזה מעיני הזרים שהתכנסו , לא ניתן , כמובן . בייחוד אי אפשר לזרות עפר בעיני צירי אותן הארצות , שהן עצמן — כמו , למשל , ליטא — עלו אך זה מקרוב על דרך מלוא זכויותיהן הלאומיות התרבותיות , ועל כן הן יודעות , מתוך זכרונן הרענן , מה פירושה של אוניברסיטה לאומית חדשה , אלו מאמצים עצומים נדרשים לייסודה , איזו מהפכה היא מחוללת בכל הווייתו של העם . צירים אלה של האומות הצעירות — כמוהם ככולם — נתקבצו יחדיו כדי להחוות קידה לעמיתם הירושלמי , בציפיה לראות הגשמה מקבילה , ולוא גם דלה לפי שעה , אך באותה רמה . לשכנע אותם בכד , ששתי מעבדות , בלי פאקולטות , בלי הוראה , בלי סטודנטים , זה "בעצם אותו דבר" — חלום שווא הוא . נקווה שהם "לא יפטפטו . " מצער ומביש להסתמך על "תקדים" העולה על דעתך בלי משים , אך אין זו אשמתנו שהוא נראה לנו , מתאים ביותר : כאשר מזמינים אדם המבקר ביריד להיכנס לביתן להטוטים כדי לחזות בלוויתן חי ,
|
|