|
|
עמוד:60
הדרגתית של רוב . במובן זה — המובן היחיד החשוב בשבילנו — עדיין לא החלה ההתיישבות הציונית במרוצת התקופה שתוארה . והנה מנחמים אותנו , כי עתה זה היא החלה . בשנת 1924 באו לארץ ישראל 12 , 000 יהודים , ועזבו אותה ; 2 , 000 בסך הכל 10 , 000 "עולים . " האימפרסיוניסטים צוהלים . ואילו אנו שואלים בענווה : כמה מ 10 , 000 אלה הם "מתיישבים" וכמה "תיירים" י זאת נראו החיים , ובמהרה ; ובינתיים — הבה וננסה להתמצא בגורמי היסוד של החיים האלה , ויתכן שנכין עצמנו במידה מסויימת לקראת אכזבות אפשריות . אין זה סוד לאיש , כי בארץ ישראל סבורים רבים כי אין מנוס מאפשרות זו של אכזבות . זה לא מכבר הבאנו ב"ראזסוויט" את מכתבו של אחד הכתבים הישרים ביותר בארץ ישראל המשמש את העיתונות הציונית , בו נאמר : " נוצרות סכנות לא רק בתחום התרבות , אלא גם בתחום החברה . לעבודה חקלאית — העבודה היחידה הדרושה בלא תנאי והמובטחת פחות או יותר — אין העולים החדשים מתאימים , מאותן סיבות שבעטיין אין הם מסוגלים לוותר על ה"יידיש . " רק למיעוט קטן בהם יש די כסף לשם הקמת מפעל תעשייה כל שהוא . חלקם העיקרי מסוגל לחיות רק בשולי הגרעין היוצר של היישוב . ומתחיל הסיפור הישן ? "געשעפט" ( עסק , ( סוכנות , תיווך — בהיקף עצום ורב . כל אלה יכלו לכבוש לעצמם עמדה בפולין וברוסיה , שבהן מילאו עיסוקים אלה חללים ריקים בגוף העצום של מעמד האיכרים . אבל מעמד כפרי כזה איננו קיים בארץ ישראל , הוא צריך עוד לקום : ממה איפוא יחיו בינתיים העולים החדשים ? אפשר לדבר על רוח היוזמה היהודית במקום בו מצוי שדה לכר , כפי שהיה בלודז' או בניו יורק . "אך כלום אפשר לחיות ברוח ז 1 בארץ בעלת שוק מצומצם כל כך כמו ארץ ישראל " ? על כל זה , אבל בצורה הרבה יותר חריפה , מדברים עכשיו בארץ ישראל על כל צעד ; מכל מכתב פרטי משם , ואפילו הוא רווי התפעלות ילדותית מן ה"תחייה המחודשת , " עולה נימת הפסימיות הזאת לגבי גורל ה"עלייה של גראבסקי . " 3 גראבסקי , ולאדיסלאב , היה מדינאי וכלכלן , ממנהיגי המפלגה הלאומית הדמוקראטית בפולין וראש ממשלתה ב 1920 וב . 1925-1923 מדיניותו הכספית הטילה במיוחד עול כבד על הסוחרים והחנוונים היהודים , והדבר גרם להגירה מפוליו ול"עלייה הרביעית" לארץ ישראל .
|
|