על הרפורמה הקרקעית

עמוד:48

של האפשרויות . במושבות "יק"א" בשומרון מקיפה האדמה המעובדת 22 , 000 דונאם , והאוכלוסייה ( ב 2 , 288 — ( 1923—1922 נפש . לפי חישוב זה , במספרים עגולים , יש תושב אחד לכל 10 דונאמים . מכיון שבמושבות יהודה של "יק"א" צפופה האוכלוסייה הרבה יותר , בעוד שבגליל היא דלילה יותר , הרי יש לראות את השיעור בשומרון בחזקת ממוצע ( למושבות המאוכלסות בעלי משפחות . ( היחס הזה פותח סיכוי לאוכלוסייה חקלאית של חצי מיליון ויותר . איני יודע , אם יש צורך — למען הקורא בעל מצפון — להוסיף גם כאן , כי הסיכומים האלה אינם טוענים לשום דיוק . אבל דבר אחד ברור 1 בארץ ישראל קיימת אפשרות אובייקטיווית לתנופה רחבה מאוד של התיישבות חקלאית על אדמות שאינן תפוסות ע ל י ד י איש . מדיניות קרקעית בריאה היתה גם צריכה להתחיל בהן . אבל זה אינו אפשרי , כמובן , כאשר יש צורך לקנות מה שנמכר היום על סמך סיבות מקריות . בחירה בשעת רכישה חופשית אינה אפשרית . בחירה , זאת אומרת מדיניות קרקעית נכונה , אפשרית רק בעזרת התערבות ממשלתית . בישיבת ועדת המאנדאטים שאל אחד החברים את אדון סמואל , מדוע אין מעמידים לרשות היהודים אדמות פנויות . אדון סמואל ענה ( עמוד , ( 69 כי " הוא אינו רואה איך אפשר לנקוט שיטה זו בלא להיזקק להפקעות . " בהשמיעו מל « 1 נמלצת ז 1 חשב , כנראה , שהעניין מוצה . דעתנו אינה כזאת . אפילו התורכים משכבר הימים לא נתייראו ממלה נמלצת , כשהיה מדובר באדמה מוזנחת . באותה ז'נווה הזכיר אותו אדון סמואל "את החוק , לפיו הופכת כל קרקע שאין מעבדים אותה במשך שלוש שנים לרכוש המדינה . " והוא הוסיף < " זהו חוק תורכי , ועם זה חוק מצויין ; אפשר היה להפעיל אותו בצורה מועילה אפילו באי אלו מדינות באירופה . המינהל ( הארץ ישראלי ) הזהיר את הבעלים הפרטיים , מפני הפעלתו של החוק , אם הם לא יעבדו את אדמותיהם ; אבל , פרט ליוצא מן הכלל אחד , לא יו ^ ם החוק כלל ( עמוד . ( 57 לשווא . נהפוך הוא , מן הדין היה להציב את החוק ה"מצויין" בבסיס כל השיטה הקרקעית . אם גם ב"אירופה" היה הדבר הזה עשוי להיות מועיל , הרי בארץ , שנועדה על פי המאנדאט "להתיישבות חקלאית אינטנסיווית , " היה זה הכרח הגיוני ממש . ספק אם נכון הוא אפילו להשתמש במקרה הזה במלה "הפקעה , " שקיבלה בשימוש של ימינו גוון מיוחד , ובעצם הפוך — תפיסת המדינה דווקא של קרקעות מעובדות מאוד . אופי כזה נשאו הרפורמות האגראריות שנעשו לפני שלוש שנים בצ'כוסלובקיה , לאטוויה , אסטוניה — מדינות לא סוציא

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר