על הרפורמה הקרקעית

עמוד:47

ה , 20 לעיני עולם התרבות , לקנות מבעל קרקעות אדמה , שיושב עליה אריס — יהא זה אשר יהיה — א י א פ ש ר . אפשר לבצע פעולה ז 1 פעם אחת , פעמיים , עשר פעמים ; להפכה לשיטה לא ניתן . הקטטה בעפולה משמשת אזהרה חמורה . מבחינה משפטית היה הצדק עמנו ; אבל עם צדק משפטי כ ז ה נפסיד , בסופו של דבר , במשפטה של דעת הקהל . בייחוד — ובבירור — נפסיד באנגליה . שם יודע כל תלמיד על מאבק הדמים של אריסי אירלאנד נגד זכות כזאת של בעל הקרקעות לעשות באדמה החבורה כבתוך שלו ; הוא יודע , כי עוד בשנת 1881 נתקבל "חוק הקרקעות , " שעיקרו נעוץ בהכרת עקרון "אי פגיעות החכירה" כל עוד מדייק האריס בתשלומיו . אם ישנו בארץ ישראל עסקן , שאינו מבין כי על רקע זה נובס באורח בלתי נמנע ובצורה מכוערת , הריני מתפלא על עוורונו . לשם הרחבת הבעלות היהודית על הקרקע בארץ ישראל קיימת רק דרך אחת : רפורמה קרקעית , כלומר , רישומן של כל אדמות הארץ הבלתי מעובדות והעמדתן לרשות קרן ההתיישבות . לפי הםטאטיסטיקה הרשמית " ) סקירת המצב החקלאי בארץ ישראל , " ירושלים , , ( 1922 נמצאו בשנת 1921 רק 27 . 5 ) 5 , 450 , 000 אחוזים ) מכלל 20 , 000 , 000 דונאם בארץ ישראל המערבית במצב של "עיבוד פחות או יותר קבוע 3 , 350 , 000 . " דונאם 17 ) אחוזים ) — "אדמת חריש , הנשארת בלי עיבוד 7 , 660 , 000 . " דונאם 38 . 5 ) אחוזים ) — אדמות , אשר ב"רמה הנוכחית ( כלומר , הערבית " ( של העיבוד החקלאי בארץ עדיין אי אפשר לנצלן ; בסוג הזה כוללת הסטאטיסטיקה הרשמית ביצות , שיחים , חולות ואת ערבות הנגב — כלומר , בדיוק אותם סוגי האדמה , המעובדים כבר על ידי יהודים . לבסוף , 3 , 340 , 000 דונאם 17 ) אחוזים ) לא נסקרו בכלל . הנתונים האלה הם בלתי מדוייקים ומיושנים , אבל הם מציירים לנגד עינינו את התמונה הכללית . הבה נעיין במספרים אלה בפירוט מה . נניח , לשם זהירות , שמתוך הסוג ה 3 וה 4 שלושה רבעים מלאים אינם ניתנים בכלל ולעולם לעיבוד ( למה שלא יסכים , כמובן , שום מומחה בארץ . ( נשאר רבע אחד — קצת למעלה מ 2 , 500 , 000 דונאם ; יחד עם הסוג ה — 2 קרוב ל 6 מיליון דונאם קרקע ראויה לניצול , אך מוזנחת . בשנת 1922 היו שייכים לנו , כאמור , 750 , 000 דונאם , בעוד שאוכלוסייתנו החקלאית הגיעה אז ל 20 , 000 נפש בקירוב . לפי החשבון הגס הזה , ניתן היה ליישב על האדמות המעובדות של ארץ ישראל עוד 160 , 000 נפש שתעסוקנה בחקלאות . אך סביר גם חישוב מדוייק יותר

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר