|
|
עמוד:35
מאכס נורדאו ( נאומו של ז'בוטינסקי באולם "סוסיאטה סאוואנט" בפאריס , ב . ( 20 . 1 . 1925 לעיתים כינו אבותינו את מנהיגיר , ם בשם "רואים , " אלד , הרואים את הנולד . אך מכאן אין להניח שכשרון ראיית הנולד מתבטא ביכולת להבחין בפרטים זערוריים , מיקרוסקופיים , שאינם נתפסים בעין הרגילה . נהפוך הוא ו הרואה את הנולד הוא זה , המסוגל לראות מבעד לערפל הפרטים הזעירים , המסנוורים את ראייתנו הקצרה והעלובה , דברים יסודיים , גדולים ופשוטים את האמת ואת הטבע . "רואה" הוא דווקא אדם בעל ראייה אמיתית , נ ו ר מ א ל י ת . כאלה מעטים הם . אחד מהם היה נורדאו בשני גלגוליו — נורדאו ה"וינאי" ונורדאו ה"באזלאי , " הסופר והציוני . הסופרים ראו בנורדאו מנתץ ומהרס ושנאוהו על כך , שהוא "מלגלג" על הכל , אך אין זה נכון . על אופי יצירתו של נורדאו יש לשפוט על פי ההשפעה שהיתר , לה על דורו . היתד , זו השפעה בונה , לא הורסת . הוא אמר לנו , כי בתנאי הציוויליזאציה הנוכחית נהפך הכל לשקר מוסכם , כי הדמוקרטיה נהפכה לזיוף הדמוקרטיה , הפארלמנטאריזם לקומדיה , הדת לבאלט , החופש לשיעבוד ; ומשום כך עמדה בנו , בקוראיו , תחושה ברורה , שמתחת למעטה השקר הזה , ישנם , צריכים להיות ואי פעם יהיו — דמוקרטיה , דת וחופש אמיתיים . אף אין זד , נכון , שהוא נהג , כביכול , "ללגלג . " הוא התמרמר . ההתמרמרות היא אחת משפות האהבה . כך קיללו בשעתם נביאינו את ציון ואת נינווה , כי הם אהבו את ציון שלהם וגם את נינווה הנכרית . מה שאמר נורדאו לפני 40 שנה נעשה עתה לנחלת הכלל . את דברי ביקורתו על שקרי הפארלמנטאריזם משנן כיום כל עיתון ; המושג "שקר מוסכם" נכנס לשימוש בכל הלשונות . הזמן הצדיק אפילו את הפאראדוכסאלי שבכל ספריו — "התנוונות . " הספר הזה היה מלא הגזמות ; אך ביסודו היתה מונחת איבת הטעם הבריא לכל העמדת פנים מעוותת ולכל מליצה נבובה , כלומר , אהבה קנאית לאמנות פשוטה , ישרה ונשגבת . שלושים שנה לאחר פנייה
|
|