לקראת ההתמודדות

עמוד:8

קט נאמנה היתה עליו עצת ידידו : "להבא , אל תיחפז ; המתן עד שתגיע אליך הזמנה רשמית מן העם המזעיקד להושיעו " ... היו שתמהו לא על פרישתו מן ההנהלה , אלא על הינתקותו מחברות בהסתדרות הציונית גופא ; האם אבדה ל 1 אמונתו ברעיון הציוני ובכך ביקש להתנער מאידיאל נעורים כוזב י לא , לא זו היתה סיבת הפסקת חברותו בהסתדרות ; בצעדו זה ביקש להביע את הכרתו , שכל עוד לא יחול שינוי יסודי בהרכב ההסתדרות הציונית ובשורות מגויסיו לא יגיע הרעיון הציוני לכלל הגשמה . האידיאל הציוני לא נפגם בעיניו כל עיקר ; רק נושאי כליו , אלה הממונים על הגשמתו , סטו מן הדרך . נראה היה לו , כי בלא שיוולד הטיפוס העברי החדש , שיוכל להשליך אחר גוו את "סבל ירושת" הגלות , למרוד במסורת הגיטו ולזקוף את קומתו בגאון , תקצר ידו מלחולל את המהפכה הנדרשת . ואכן , יתכן שז'בוטינסקי היה פורש לפינתו אילמלא פנו אליו יושבי "איים" בודדים של אקטיוויזם בשולי המחנה הציוני ודרשו ממנו במפגיע להתייצב בראש המערכה לחידוש פני הציונות . הללו — צעירים היו ברובם , מהם שהניחו את היסוד לתנועת הנוער על שם יוסף טרומפלדור ( בית"ר ) בלאטוויה , — והם שהפיחו תקווה בלבו , כי עוד מצויים בעם יסודות בריאים , שניתן לעשות מהם נדבכים לבניין החדש . החוגים האקטיוויסטים — הם שהיוו את הבסיס להקמתה של המפלגה הציונית הרוויזיוניסטית ( הצה"ר ) בשנת . 1925 " רוויזיה" על שום מה י — על שום הצורך לחולל שינוי ערכין יסודי במהלך הציוני , הן כלפי ממשלת המאנדאט בלונדון והן בחזית פנים , כלפי ההנהגה הציונית הרשמית . לגבי ממשלת בריטניה ביקש ז'בוטינסקי להפעיל את מדיניות הלחץ . מימי מאבקו הממושך על הגדוד העמיקה בו ההכרה , שניתן להשפיע על דעת הקהל האנגלית בכיוון הרצוי ולחייב את הממשלה המרכזית למלא אחר התחייבויותיה החגיגיות לעם ישראל . זו סגולתה הגדולה של הדמוקרטיה הבריטית , שהיא יודעת להרכין ראש בפני תביעה צודקת , אם הטוען לצדק עומד בעקשנות על זכויותיו ואינו מוותר על בכורתו . וחשובה ממנה היתה החזית מבית , שכן חזקה עליו על עם , שאינו מאמין בצדקתו , שנימוקיו לא ימצאו נתיבות אל לב השליט , וסופו שיפסיד במערכה . דין דעת הקהל באנגליה בדין בית משפט של מושבעים , וכשמשתכנעים הללו בצדקת התובע , מוציאים הם לאור משפט אמת . למה יכולה איפוא ההנהגה הציונית לצפות , כשהיא מגלה רפיון ידיים , הססנות , וחוששת להרים קול מחאה , כשהיא נוחה לוויתורים ולנסיגות , פייסנית ומקבלת עליה בהכנעה את דין הגזירות הנוחתות על המפעל הציוני 7 ד"ר חיים וייצמן סימל באישיותו ובצעדיו את המשטר הכנוע והמהלך המתון בשנות כהונתו של סמואל , ( 1925-1920 ) וקרן הציונים אכן ירדה בתקופתו פלאים . מנגנון הפקידות בירושלים נשא אופי אנטישמי ואנטי ציוני מובהק והוא חתר בלא ליאות לשים את הציונות לאל בראשית דרך התגשמותה . שיטתו המדינית של ד"ר וייצמן רמתה לשתרלנות ; בהעלותו בשפה רפה את דרישות הציונות עמד הוא כעני בפתח , אף על פי שלפי דבריו היה ה"ריאליזם" נר לרגליו , והעיקרון המקודש שהינחה אותו נתבטא בפתגם הקלאסי : "הפוליטיקה היא חכמת האפשר . " באין אמונה נצטיירו האפשרויות לנגד עיניו של נשיא ההסתדרות הציונית כשהן דלות בתכלית , והכל נשקף אליו בראי הפסימיזם . כדי לקעקע תיאוריה מסולפת לו קם הרוויזיוניום בשעתה הקשה של הציונות בנסיון לעצור את המשך הידרדרותה .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר