|
|
עמוד:179
עבריים והם נראו בכל מקום , לא היו פוגרומים . כששרד מן החיילים העבריים קומץ קטן בלבד , התחילו הפוגרומים . שנית , אם רק נסכים לחיסולו של כל דבר העלול להיראות בעיני הערבים כ"התגרות , " הרי יהא צורך לסלק את הנציב העליון היהודי ( לא רק את הנוכחי , אלא כל נציב עליון יהודי , ( את היועץ המשפטי היהודי , את הצהרת באלפור ה"יהודית" ובייחוד — את העליה היהודית . שלישית , אם מראה הכוחות המזויינים משפיע כ"התגרות , " הרי אף גרוע מכך לאין ערוך משפיעות על ההמון הנוח להתרשם השמועות על הזדיינות בחשאי , — שמועות על כך , שה"הם" מתאמנים בחשאי בקליעה למטרה , מטלטלים בחשאי כל מיני כלים , ובכיסו של כל אחד מ"הם" נמצא אקדח וכן הלאה . ההבדל הוא רק בזה , שמראה הכוח הצבאי מפחיד , לכל הפחות — ואילו השמועות על ארגון חשאי מעוררות מתח בקרב הכול , אך אינן מפחידות איש . טפשי ביותר הוא להשיב על ההשגות המקופלות בשאלה השכיחה : "כלום תסכים ממשלת אנגליה " ? אסור להעמיד יאה השאלה כך . ראשית , ממשלות אנגליה מתחלפות והולכות . שנית , בכל קאבינט עשויים להימצא גם מצדדים וגם מתנגדים , של תקנה זו או אחרת . תוצאתה של כל דרישה הגיונית תלויה , בסיכומו של דבר , לא בהלך רוחם הקבוע מראש של השרים , אלא במרצם של הדורשים . והרי כמה עובדות ! בסוף 1920 השתדל האדון סמואל עצמו בדבר חידושו של הגדוד העברי . בדצמבר אותה שנה שלח לו משרד המלחמה פקודה טלגראפית לפתוח בגיוסם של 600 חיילים עבריים חדשים . אך אלנבי , שארץ ישראל היתה אז כפופה למרותו מבחינה צבאית , התערב בדבר והצליח " לדחות" את הגיוס . מכאן ברור , כי בימי לויד ג'ורג' נמצאו בין חברי הממשלה גם ידידי ה"לגיון" וגם אויביו . והוא הדין לגבי הקאבינט של בו לדווין ; ואותו דבר אפשר לחזור ולומר לגבי הקאבינט של מאקדונאלד . לשון אחר , המצב בשאלה זו הוא כיום בדיוק כפי שהוא בנוגע לדרישות ציוניות אחרות . אפילו הדרישה האלמנטארית שביניהן — חופש העליה — אף היא יש לה בשורותיה של כל ממשלה ( לרבות הנוכחית ) גם מצדדים וגם מתנגדים . תפקידה של מפלגה מדינית אינו נעוץ בכד , שעליה לנחש על פי המשקע 1 הרברט סמואל . 2 נורמאן בנטוויץ' . ( 1971-1883 ) משפטן וסופר יהודי אנגלי , שימש יועץ משפטי ראשון בארץ ישראל אחרי הכיבוש הבריטי ( עד לפיטוריו ב . ( 1931
|
|