הלגיון [ב]

עמוד:177

הלגיון [ ב ] אין מדובר בהקמתו של צבא עברי לאומי . כל עוד שייר המאנדאט לאנגליה , על הצבא בארץ ישראל להיות בריטי . אך החומר האנושי בגדודים הבריטיים אינו צריך להיות אנגלי , אירי או הודי , כי אם עברי . בשנים 1920-1918 חנו בארץ ישראל הגדודים n , 38 ה 39 וה 40 של " קלעי המלך . " הם היו מורכבים מיהודים . ישנת 1919 קיבלו אלה שם נוסף " ) Judean Battalions ראשון ליהודה ( " וגם סמל מיוחד — מנורה ועליה כתובת עברית "קדימה . " באחד מהם הורשה הפיקוד להתנהל בעברית . אבל היו אלה גדודים בריטיים , חלק מן הצבא הבריטי , בדומה לכל גדוד סקוטי או ולשי . גדודים עבריים אלה נתפרקו . לפיכך מוטל התפקיד עלינו לקיימם מחדש ולכלול אותם במסגרת חיל המצב הבריטי בארץ ישראל . בעיה זו יש לה גם צד כספי . דעת הקהל באנגליה אינה רוצה לספק בשביל ארץ ישראל עוד חיילים ועוד כספים . ומשום כך , לשם הקמתם של הגדודים העבריים מחדש , עלינו לספק גם אנשים וגם כספים . לא יקשה לחשב את הסכום , שיידרש לשם כך . חישוב זח במדוייק נערך בבקשה להקמתם מחדש של הגדודים העבריים , שהוגשה לממשלת בריטניה על ידי ההנהלה הציונית ב 1 בדצמבר . 1921 ההנהלה הציעה לממשלה תכנית 81 האוצר הבריטי מספק לגדוד העברי את הציוד , כלומר , נשק , אוהלים , אריג בשביל מדים וכן הלאה . הואיל ובימי המלחמה הוכן באנגליה מלאי עצום של כל מיני חומרים , שהיה מחושב בשביל מערכה ממושכת ובשביל צבא בן חמישה מיליונים חיילים , הרי ציוד זה אינו כרוך כרגע בהוצאת כספים במזומנים . ומה שנוגע להוצאת כספים במזומנים , הרי הציעה ההנהלה הציונית ליטול אותן על עצמה . על סמך שיחות מוקדמות עם ארגוני נוער בארץ ישראל הודיעה ההנהלה , שהחיילים העבריים ישרתו בלא לקבל שכר ; ואילו שאר ההוצאות ( אספקת מזון , תפירת מדים וכר ) נאמדו בסך 40 , 000 ליש"ט לשנה בשביל גדוד של

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר