|
|
עמוד:147
עתה מתחילים הבנקאים האלה לגלות נטיה לכד , שניתן לעבוד עמנו . הם הם נשארו נאמנים לדגלם . נשאר עתה להזכיר — על כך כבר כתבתי לפני הקונגרס — ש"הסוכנות היהודית , " בנויה על עקרון "מחצה על מחצה , " תהיה בידיהם לא בחצייה , אלא כולה . מימי משפט שלמה ידוע , כי במצבים כאלה קובעת אותה האם שתינוקה אינו נחשב בעיניה . היא יכולה למשוך בכתפיה ולומר וי גזרו אותו לשניים — אחת היא לי . ואז על האם האמיתית לוותר ו קחי , אותו , הטילי מום בנפשו ובגופו , הוא שלד , אין לי דעה בעניין — רק שלא לראות במו עיני במותו כאן ועכשיו . כך היה לפני אלפי שנים , וכך זה גם היום : ההבדל הוא רק בזה , שאין עתה המלך שלמה , אין מי שיתערב , והתינוק יישאר כולו בידי אותה אישה , שאין התינוק נחשב בעיניה . המצב ברור לחלוטין . העניין אף אינו נעוץ ביחס של "מחצה אל מחצה , " העניין בכלל הוא בכך , שאויביו המושבעים של האידיאל הציוני ייכנסו ל"סוכנות היהודית" בתור חברים שווי זכויות : והם ייכנסו לא משום שהם עצמם שאפו לכך , אלא משום שהציונים הפצירו בהם , תוך שהם מציגים בפניהם הוכחות על כך , שזיווה של הציונות נתעמעם . הצטרפותם של הגבירים תירשם רשמית , בייחוד לפני הממשלה הבריטית , כאיחוד שני מחנות היהדות על בסים האידיאל הלאומי . זהו שקר וכזב : כאן , להיפר , מדובר באיחוד על בסיס ויתור בלא אומר > , ז ) על האידיאל הלאומי ; ואולם עניין זה יוגש לגויים התמימים כנצחון הציונות . אחר כך תיראה הסתלקותם של הגבירים מן " הסוכנות היהודית" כפגיעה פומבית ביוקרתו של כל העניין . והאיום בהנחתת מכה כזאת יהיה תמיד בידי המתבולל בבחינת נשק שאין לנצחו — דווקא משום שאחת היא לו , ובשבילו ארץ ישראל אינה אלא תינוק זר . באיום זה הוא יכתיב לציוני תנאים , והציוני ישתעבד לו , — דווקא משום שהתינוק הוא תינוקו , ויכאב לו לאבד כל אגורה של מתת וכל רחש של יוקרה . תהיה להם מחצית השליטה , פחות או יותר , — היינו הך , כי את התנועה ינהלו הם — המתבוללים המושבעים , שהיו רואים בהצלחת הציונות שואה לכל היהדות . האם כדאי להימכר לחוכרים אלו מבחינת התועלת הכספית הטהורה , שאותה מבטיחים לנו בשמם , — שאלה זו מובהרת בפרוטרוט במאמר אחר בגליוננו זה . ואולם רצוני לחזור , תוך שאני משוכנע עמוקות במה שעליו כבר ניבאו לא אחת ואשר צדקת לקחו המר כבר הוכחד , בחיים : דהיינו , עוד יתברר , כי
|
|