|
|
עמוד:134
התיאטרון העברי הגיעה העת , שהציבור היהודי יפנה את תשומת לבו הרצינית אל האולפן הדראמאטי — "התיאטרון העברי , " שהוקם בברלין לפני חודשים מספר ופועל בהנהלתו של מר גנסץ . גם יהדות גרמניה וגם אלה המכונים "המהגרים בברלין" — ערכם בשוק ירד כעת מאוד מאוד : רווחת הדעה , כי הם אינם מסוגלים לבנות שום דבר מועיל בשום מקום . אין זה נכון ; הם עצמם אשמים בכך , שפשטה בעולם דעה מוטעית כזאת עליהם . גם יהודי גרמניה וגם הפליטים המתגוררים כאן — שמטו ידיהם והרכינו ראשיהם ; ומשום כך נחשבים הם לאבר מדולדל . והרי באותו עניין גופו היה לאל ידן של שתי הקבוצות האלה גם יחד , ל 1 א רק רצו , לתפוס מקום נכבד בציבור היהודי בעולם — גם מבחינה מוסרית , ואפילו מבחינה כלכלית . הרי לפניכם דוגמאות ברורות ומוחשיות : הציבור היהודי בברלין , אם ירצה , יכול לתת לארץ ישראל תיאטרון אמיתי . אולי אפילו תיאטרון ממדרגה ראשונה . לשם כד נחוץ דבר אחד : להפנות תשומת לב רצינית ופעילה אל אולפנו של מר גנסין . כיום מורכבת הלהקה מחמישה עשר משתתפים בקירוב . אחדים מהם הם בעלי ותק של שלוש שנות עבודה על הבמה בארץ ישראל ! ביניהם חניכי בתי ספר שונים לדראמה ברוסיה ובגרמניה . יש לציין ברגשי כבוד ויקר שכולם מחלו על כבודם והחליטו להיות שוב תלמידים ולהתחיל מבראשית . הם מקבלים אצל המומחים המקומיים שיעורים בהיגוי ובקצב תנועתי , לומדים עברית . ( על אחדים מהם להתחיל מהתחלה , והם שוקדים על שכלול דקויות המבטא הספרדי . ( קבוצת צעירים זו עובדת יום יום שתים עשרה שעות 1 מנחם גנסין . ( 1952-1882 ) שחקן "הבימה , " מחלוצי התיאטרון העברי . יסד ב 1923 את "התיאטרון הארץ ישראלי" בברלין . ז'בוטינסקי נתן לשחקניו שיעורים בתורת ההיגוי העברי .
|
|