על הפרלמנט לארץ־ישראל

עמוד:128

של ג'אמאיקה 15 ) נגד 14 נבחרים , ( של איי ליו 1 רד 8 ) נגד , ( 8 או אפילו מאלטה , מקום שם , לפי החוק הקודם , שבוטל זה לא מכבר , היו ב"מועצה" 8 חברים ממונים לעומת 13 נבחרים י את מי מייצגים החברים הממונים האלה ? מובן , שלא את האוכלוסיה האנגלית המקומית , שבכל המקומות האלה היא מועטה מאוד . הם מייצגים את האומה , שלא רק עדיין לא יישבה את ג'אמאיקה או את מאלטה , אלא גם אין בדעתה ליישב אותן : האומה הכובשת . אם מכירים בזכויותיו של הכובש לא רק לגבי סמכותו אלא גם לגבי זכותו לשלוח את נציגיו למוסדות ייצוגיים של המדינה , אז ודאי הוא והגיוני יותר יהיה להכיר בזכות זו לגבי המתיישב . ואני חוזר לעניין ארץ ישראל , — אם ב"מועצה המחוקקת" יכולים לשבת נציגים ממונים , כלומר , למעשה ובסופו של דבר , נציגים של הפארלמנט הלונדוני , אז מדוע אין מקום באותה "מועצה" לנציגי הקונגרס הציוני , כלומר , של הגוף העליון של ה"סוכנות היהודית" ? אני חוזר ואומר : איש עדיין לא הציע את כל אלה . אולם דבר אחד ברור : העיקרון , שזכות הנציגות יכולה להיות שייכת לא רק לתושבי המקום , שריר זה מכבר ובהיקף רחב במציאות העולמית , ורק תוך הקפדה על עיקרון זה ניתן לדבר על מוסדות ייצוגיים בארץ ישראל המאנדאטורית . בלא תנאי זד . אין להעלותם על הדעת . והם אף בלתי חוקיים . בסעיף השני של המאנדאט נאמר "בעל המאנדאט נוטל על עצמו את האחריות להעמיד את הארץ בתנאים מדיניים , מינהליים וכלכליים כאלה שיבטיחו את מגמתו של הבית הלאומי היהודי , כפי שנקבע במבוא ( של אותו מסמך , ( ואת התפתחותם של מוסדות בעלי שלטון עצמי ... מנוסח דברים זה ברור שעל המינהל העצמי להתפתח בסדר ובמידה כך , שלא יהא בהם כדי לפגוע ב"הבטחתו" של הבית הלאומי . המוסדות , שייהפכו בלא ספק — אפילו על פי תפיסת היוזמים — למכשול הגדול ביותר על דרך יצירתו של הבית הלאומי ( במבוא למאנדאט , ( על דרך העליה היהודית וההתיישבות ( סעיף 6 של המאנדאט , ( והתאזרחות היהודים ( סעיף , ( 7 ועל דרך מסירת זכיונות ליהודים ( סעיף , ( 11 והנהגת שוויון השפות ( סעיף — ( 22 עם מוסד כזה אין המאנדאט משלים . "התפתחות" גופי מינהל עצמי אין פירושה יצירת גופים כאלה לאלתר . "התפתחות" פירושה צמיחתם ההדרגתית של גופים כאלה — בזמן ובממדים , שלא יהא בהם משום איום לשים לאל את מטרתו העיקרית של המאנדאט . התוצאה ברורה : לגבי דידנו אין מוסד ייצוגי בארץ ישראל , לא בצורתו הקודמת ולא בכל צורה דומה אחרת , מתקבל על הדעת . היסיק היישוב מסקנה זו ( כי אני חוזר ואומר , שעד מהרה תעמוד בעיה זו לפנינו ) — זה עניינו של היישוב .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר