|
|
עמוד:127
ואז יש לוותר עליה , או שהציונות היא תנועה משחררת , ואז כל מה שעומד על דרכה , גם אם כל זה מבוטא במושגים "מקודשים , " נוגד את עקרון החופש , ולכן כל המלים המקודשות הללו אינן אלא זיוף . מאנדאט מטעם חבר הלאומים משמעו , שהמצפון הקיבוצי של האנושות הנאורה הכיר בזכותנו על ארץ ישראל . מכאן , שהוא הכיר גם בכך , שמעתה ואילך נחשבת ארץ ישראל , לפי החוק , לא רק לרכושה של האוכלוסיה המקומית , אלא להיפר — לרכושם של שני גורמים כל עם ישראל בכללותו מזה , והאוכלוסיה המקומית בכללותה מזה . עם ישראל מונה עשרה מיליונים ומעלה ; רעבונו להגירה מקיף ברגע זה כמה מיליוני נפשות . האוכלוסיה המקומית של ארץ ישראל מונה שלושת רבעי המיליון . זהו בדיוק אותו יחס שלפיו אפשר לבנות חלוקה צודקת של גורמי השפעה על הנהגת המדינה . אין טעם לחוקק חוקים , אם אין מקיימים אותם . אין טעם לתת גושפנקא להתיישבות , לעשות ממנה עיקרון שניתן לו לגיטימאציה מטעם חבר הלאומים , אם לאחר זאת נמסר השלטון בידי האוכלוסיה המקומית , שאינה רוצה בהתיישבות . מנקודת מבט הזכות והעיקרון , האומה המיישבת אינה לא פנים זרות ואין היא בגדר נכרי . מנקודת מבט הזכות והעיקרון מי שמיישב את הארץ הוא בכוח בן הארץ . לכן צריך השלטון המדיני לשקף , הן את רצונם של אותם התושבים , שכבר התיישבו , והן את רצונם של אלה , אשר עדיין עובדים מחוץ , כדי שתהיה להם אפשרות להתיישב . ואם הראשונים מונים 750 אלף איש והסוג השני מונה הרבה יותר , או אז על "הפארלמנט , " אם אין רצונו להיות מזוייף ושולל את עצם עקרון ההתיישבות , לשקף יחס ז ה ולא שום יחס אחר . אין בדעתי במאמר זה להציע תכנית לפארלמנט כזה — קודם כל משום שאני מתנגד מושבע לכל פארלמנטאריזם בארץ ישראל , כל עוד אין המדינה המיועדת מטעם חבר הלאומים להתיישבות היהודים , מיושבת בהם . אין מפעילים את הרכבת בטרם נבנו הפסים . אך רצוני לומר , כי עוד יכולתי להבין את קיומו של פארלמנט , הבנוי על יחס כוחות נכון בין האומה המתיישבת לבין האוכלוסיה המקומית : למשל , בית נבחרים , ששני שלישים מחבריו נבחרו על ידי הקונגרס הציוני , ושליש אחד — על ידי תושבי המקום . זה היה מתקבל בגדר משהו משונה , אולם , לכל הפחות , לא rr > n בו משום לעג לרוח המאנדאט ולכתוב בו . עם זאת הייתי חושב לבלתי מוכח גם זאת : האם באמת היה ה"פארלמנט" הזה "משונה" כל כך ובלא תקדים י התקדימים שבידנו , ולוא גם במושבות הכתר של אנגליה , אינם רחוקים כל כד ביסודם מן העיקרון הזה . כשלעצמם , מד , מייצגים אותם "החברים . הממונים על גר הממשלה" ב"מועצות המחוקקות"
|
|