רוב

עמוד:97

האופוזיציה ואפילו של המהפכה . ברור , כי כל זה ניתן להגשים רק בארץ , שבה מהווה העם המדובר , לכל הפחות , רוב . אותו מושכל ראשון מתייחס גם אל סבלותיו בפועל של היהודי . הוא סבל וסובל בארצות הנצרות לא משום שהנוצרים הם בני אדם רעים , אלא משום שהיהודים הס תמיד ובכל מקום מיעוט . כל נסיון כן להגיע לשורשיה של איזו מחלה שהיא , המיוחדת ליהודים , הביא תמיד את החוקרים הרציניים ( בין שהיו ידידינו ובין שהיו אויבינו ) למסקנה בלתי נמנעת זו [ שורש המחלה — היותם של היהודים מיעוט , התרופה — להיות לרוב . החוקרים , שסירבו לסמוך ידיהם על מסקנה זו , אנו , הציונים , חשבנום תמיד או לבלתי כנים , או לבלתי רציניים — ובצדק גמור . מושכלות אלה מתייחסים לארץ ישראל באותה מידה ממש , כמו שהם מתייחסים אל כל נקודה אחרת על פני כדור הארץ . נעתיק עצמנו בדמיוננו כמה שנים קדימה ונדמה בנפשנו , כי "בניינה של ארץ ישראל" בקוויו היסודיים , בא לידי גמר , וכי בכל זאת ניצבת לפנינו , בסופו של דבר , ארץ בעלת רוב לא יהודי . ברור , שארץ כזאת לא תהא אלא נוסח חדש של הגולה . גם כאן , כמו בכל ארץ אחרת , תהא לו לרוב האפשרות ללחוץ על המיעוט , להצר את צעדיו , או בפשטות לנשלו , ומכך תנבענה בהכרח אותן התוצאות החומריות והמדיניות , המוכרות לנו משאר פניות הגולה ; וכן גם אותן — ממש אותן — התוצאות הרוחניות , עד שנגיע למצב של התבוללות הדרגתית בלשון ובתרבות . כל הדיבורים על כך , שיש לה לאווירה של ארץ ישראל סגולה מיוחדת , ועל כן לעולם לא ירשו היהודים היושבים בה , אפילו יהיו מיעוט , כי יופקעו רגשי לאומיותם , — כל אלה הם דיבורים ריקים וחסרי שחר . היו ימים , שבהם עברה יהדות ארץ ישראל כאיש אחד אל הלשון הארמית , ואחר כך קיבלה האינטליגנציה שלה את הלשון היוונית ; בתקופה קרובה יותר לימינו נתפסו הספרדים , בני ה"ישוב הישן , " לתהליך הערביזאציה בלא שיצאו על כך למלחמה . התהליך הנוכחי של השלטת העברית בקרב יהדות ארץ ישראל מתפתח בהצלחה רק משום , שלארץ ישראל באים בעיקר קנאים נלהבים לתחיה הלאומית שנבחרו לתפקיד זה במיוחד ; וכן משום שהתרבות הערבית עניה וחלושה , ומשום שבכלל , בתקופות המעבר , אין חוקי ההתבול לות הרגילים פועלים . ואולם לכשתיגמר "הבנייה , " הרי יתייצבו בחזית הבימה לא "ציונים , " אלא סתם יהודים , ילידי המקום , בני אדם נורמאליים שבחייהם שולטים שליטה מקובלת האינטרסים היום יומיים ומשעבדים תחתיהם את האידיאלים ; בו בזמן תגיע , בלי ספק , התרבות הערבית לגובה מסוים ראוי לשמו ; מטבע הדברים מתהווה תהליך "חלחול" נורמאלי בין עמים — תהליך , השכיח בארצות בעלות אוכלוסיות מעורבות , והוא מביא בסופו של דבר ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא