|
|
עמוד:75
ביותר בעולם ; צ'ארטיזם , התנועה האירית , הסופרג'יסטיות , כל המסורת של מאה השנים האחרונות לימדה אותו , כי אין רפורמות בלא משא ומתן קשוח . הוא לא קיבל מעולמ דבר בחינם . תמיד "התמקח" עם ההיסטוריה , הטבע , הים ובני האדם , — את כל עושרו השיג רק תוך התמקחות עם אלה היודעים להתמקח בקשיחות , ובכאלה הוא מתחשב . ולא רק תקיפות , אלא גם חריפות ומזג חם לא ידחוהו ולא יפחידוהו . המעשית הבלתי צודקת ביותר בכל המעשיות הרווחות עתה בינינו על האנגלים , היא זו האומרת , שאם נתחיל לסחוט מן האנגלים ויתורים בדרך ההתמקחות , המחאה והלחץ — ינטרו הם לנו איבה . איני מכיר שטות פסיכולוגית בלתי מתקבלת על הדעת יותר מזו . אם יש דבר שאינו תואם את דמותו והרגלו של האנגלי , הרי זה דווקא " התכתשות" עם יריב ישר . הוא ינהל את העסק ואת המשחק נגדד בכל כוחו , אך אם אתה תנצח , ילחץ את ידך בכל הכנות . זהו דווקא אחד הדברים המפורסמים ביותר האופייניים לאווירה האנגלית , הראויים לתשומת לב והמזדקרים לעין בכל מקום , — בספורט , בפארלמנט , בבחירות , ביחסים בין פועל למעביד . נשאלת השאלה , לשם מה המציאו אצלנו פחדים מפני דברים העומדים בסתירה לכל מסורת חיי הציבור והפרט של האנגלים ? כפי הנראה , כדי להצדיק את ההססנית הקרתנית של עצמנו , תכונות שירשנו מ"תחום המושב , " מקום שם נחשב למוסכמה שאין להטיל בה ספק , ש"לא נעים להטריח יום יום את האדון ראש המשטרה . " משום כך היו חיים ב"תחום המושב" כפי שחיו . ואף על פי שהלצים שלנו מרננים ואומרים זה מכבר , כי מבחינת היתר ישיבה אין ארץ ישראל נכללת בתחום המושב היהודי , אך כבר נעשה רבות כדי ליצור בה וסביבה אותה אווירה מוסרית ומדינית ... בכוונה אין אני מסכם את המסקנות ממאמר זה . אני חוזר ואומר שוב , כי על סמך ניחושים וסיורים בתחום הפסיכולוגיה הלאומית , אסור להסיק מסקנות בדבר הטאקטיקה . טאקטיקה יש לקבוע רק על יסוד האינטרסים , הזכויות והאפשרויות . זאת ניסיתי לעשות במאמר הקודם והמסקנה היתד :. או לחץ בלתי פוסק , או סוף בלתי נמנע . 1 צ'ארטיזם , תנועת רפורמה באנגליה ב . 1848-1838 התביעה לחקיקת "מגילת וכויות לעם" היתד . הניסיון הראשון מצד פועלי אנגליה לזכות בעוצמה פוליטית . עקב פעילות התנועה אושרו בפארלמנט רפורמות אחדות , אך בסופו של דבר נתחסלה התנועה על רקע חיכוכים בין סיעות המתונים והקיצונים . 2 תנועת הסופרג'יסטיות נוסדה על ידי נשים s tram ובאנגליה במחצית השניה של המאה ה 19 בדרישה להעניק זכות בחירה לנשים . ב 1903 קמה באנגליה תנוער , מיליטאנטית בהנהגתה של אמלין פאנקהרמט , שלא נרתעה משימוש באלימות לשם השגת מטרות התנועה .
|
|