שלוש שנותיו של האדון סמואל [ב]

עמוד:55

האדון סמואל עורכו של n "Zionist Review" היו מאמריו הראשיים כנים וגלויי לב ביותר ולעיתים קרובות היו מצטיינים בהערותיהם הנכונות . אך לתפקידו הנוכחי אין הוא מתאים . בתפקיד זה הוא חסר אונים , בלתי מוסמר ומזיק לשלושת הצדדים גם יחד — לנו , לערבים ולאנגליה . אין כאן על מה לתמוה . בהווי היהודי נתקלים בטיפוס כזה על כל צעד ושעל . דומני , כי יש על כר אפילו מימרה ביידית : "איד פערשטיי וויא מען שווימט אבער שווימען קען איר ניט" " ) אני יודע איד שוחים , אד לשחות איני יודע ( . " כדי לתפוס ביתר בהירות , איד באה לידי ביטוי תורת נפש זו , המוכרת לנו היטב אצל חוגי המינהל הגבוהים , מן המועיל להיזכר בשתי אפיזודות בפעילותו של האדון סמואל לפני היכנסו לתפקידו הנוכחי י בשתיהן — פעם אחת נגע הדבר ליהודים ולאנגלים , בפעם האחרת לערבים — נתגלתה תפיסה שכלית טהורה זר בהיעדר הכישרון האורגאני לחוש את הלור הרוח המציאותי , או אף , פשוט , לראות עניינים שבמציאות . ב , 1916 בהיותו בלונדון , בשמש 1 שר הפנים , איים על המהגרים היהודים מרוסיה כי אם לא יתגייסו יגורשו בכוח לרוסיה הצארית . עם זאת היה הוא משוכנע בכנות , שאיומו ידחוף את כל היהודים אל שורות הצבא , מצד אחד ומצד שני יעשה רושם נפלא על האנגלים ויפזר את הרוגז המסוכן ההולר ומצטבר נגד וייטצ'אפל . מובן , שנתברר , כי לא הופיע בלשכת הגיוס אף לא מהגר יהודי אחד , ובעיתונות וגם בשני בתי הפארלמנט הודיעו לאדון סמואל כבמקהלה , שאין זה הוגן להשמיע איומים כאלה , וכשהם נשמעים מפיו של שר , יש בהם כדי להבאיש את ריחה של אנגליה כולה . המקרה השני אירע בארץ ישראל בעת ביקורו הראשון של האדון סמואל . הערבים השתדלו להשיג רשיון לעריכת הפגנה נגר הציונות . לפני שנתן הגנראל בולס את תשובתו שאל את דעתו של האדון סמואל . האדון סמואל יעץ לתת רשיון , "כדי לפתוח במקצת את השסתום ולהוציא את אדי הלחץ . " יהודים בעלי השפעה השתדלו להסביר לו , שהביטוי המושאל בדבר השסתום והאדים כוחו יפה לאירופה , אולם כאן , בארץ הקודש , חונר היישוב מימות עולם להכרה , שהממשלה מרשה הפגנות כאלה כשהיא רוצה במעשי טבח . האדון סמואל נשאר נאמן לנקודת השקפתו . התוצאות זכורות היטב . אולם ברגע זה ברצוני להפנות את תשומת הלב לא לתוצאות , אלא לקו המיוחד והאופייני הזה : "לעצב" את הפסיכולוגיה ההמונית על פי אמות מידה של שכלד שלד , על יסוד אי אלה היקשים 4 בטאונם של ציוני בריטניה . 5 הרובע היהודי במזרחה של לונדון . 6 לואיס בולס , המושל הצבאי הבריטי בארץ ישראל בתקופת השלטון הצבאי .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר