|
|
עמוד:21
אך לא תמיד הושמעו דעות זהות לשלו , והוא , מתוך הגישה הליבראלית שהיתר . מקובלת עליו , לא כפה על חבריו דעתו מעולם , ופעמים אף קיבל הכרעה בניגוד לדעתו . לבטים אידיאולוגיים וחילוקי דעות קשים נתגלעו בין חברי המערכת בעקבות הקונגרס הציוני הי"ז , ( 1931 ) הוא קונגרס "המטרה הסופית . " נחושה היתה דעתו של ז'בוטינסקי לפרוש מן ההסתדרות הציונית להקים הסתדרות ציונית חדשה , בלתי תלויה , אך הצעתו זו נתקלה בהתנגדות קשה . במשך שנתיים בקירוב נמשכו החיכוכים הפנימיים , נערכו ועידות ופגישות ונעשו נסיונות להגיע לכלל פשרה . אך הדבר לא נסתייע , והפילוג בשורות המפלגה נתרחש . בהקשר לפשרה זו עולה מתולדות "ראזסוויט" אפיזודה יוצאת דופן . גליון מיוחד של העתון , מיום 30 באוגוסט , 1931 הוקדש כולו לדיון בסוגיית הפרישה מן ההסתדרות הציונית . והנה , בחר לו ז'בוטינסקי דרך מקורית להדגים לחבריו את הלך מחשבתו בשאלה הנדונה , — אמצעי שהיה בגדר "תעלול" , נוסף על מאמריו שלו החתומים ואלה שנכתבו על ידו באלמוניות , כתב ז'בוטינסקי את רוב מאמרי הגליון וחתם עליהם בשמותיהם של חברי המערכת האחרים — ז . טיומקין , מיכאל ברכיו יוסף שכטמן ואחרים , בלא שהודיע להם תחילה על כוונתו לעשות כן . לאחר מעשה הגיבו כמד . מהם בדברים , שתרעומת מה נשמעה מהם , אך חיש מהר סלחו לו על "משובתו" זו לנוכח הפיצוי שניתן להם כביכול באקראי משנזקף על חשבונם כשרון כתיבה וברק סגנון . ב"ראזסוויט" נתפרסמו לראשונה , בהמשכים , שני רומאנים של ז'בוטינסקי — האחד רומאן תנ"כי , "שמשון" ( ב , ( 1926 שמלבד סגולתו הספרותית וקסמי כנען השזורים בו ביד אמן , היד , בו כדי לשמש מורה דרד אידיאולוגי לנוער הציוני , שערך אנאלוגיות היסטוריות והפיק לקחי התנהגות מהיקשי הגיון לשעבר . והשני ( ב — ( 1934 -1933 רומאן נוסטאלגי על ההווי היהודי באודיסה האהובה על ז'בוטינסקי — " חמשתם , " המשמש כעין מצבת זכרון רבת הוד ועצב לשקיעת היהדות הרוסית . ברוב שנות קיומו של ה"ראזםוויט" נשא ז'בוטינסקי בעול התקציב , ופעמים הקדירה אחריות זו , שרבצה עליו , את רוחו עד מאוד . נימת נכאים עולה מכמה ממכתביו האישיים בדונו ב"ענייני פינאנסים , " כגון זה , בו הוא מתאר את המצוקה שבה שרוי ה"ראזסוויט" ( באוקטובר : ( 1917 "עתה טובע לא רק העתון , אלא גם אני עצמי טובע . חתימתי על ההמחאות מצויה בידי בעלי בתי הדפוס . אני מסתובב ומתפתל כפושט רגל ולווה מכל אדם , אלא שכעת שוב אין לי ממי ללוות עוד . " בינואר 1928 שכרה התנועה הרוויזיוניסטית משרד בן כמה חדרים בבית מגורים בקומה ו , ' ברחוב וינאז 9 ב' שברובע ה , 16 פאריס והעמידה גם לרשות "ראזסוויט" חדר אחד , אך תנאי העבודה היו קשים ביותר , הואיל והבניין היה בלא מעלית ובלא טלפון , ח'בוטינסקי היד , נאלץ "להתאמן" בריצה מעלה-מטה כמה פעמים ביום . באותה קומה , דרך אגב , בשכנות צמודה קבעה לה גם תנועתו של קרנסקי את מקום מושבה , ואף שתהום אידיאולוגית וחברתית עמוקה הפרידה בין מנהיגה הגולה של " מהפכת פברואר" 1917 לבין מנהיגה הגולה ( בשל סירובם של שלטונות ארץ ישראל להתיר את שובו לארץ ) של המפלגה הציונית האופוזיציונית , נפגשו השניים לעיתים בפרוזדור המשותף והסיחו ביניהם ברוסית עסיסית על פי רוב על נושאים שבשיגרה . יום אחד סיפר קרנסקי לז'בוטינסקי על אסיפה פומבית , שנערכה מטעם מפלגתו של מיליוקוב , אשר "פוצצה" בידי רוסים מלוכנים , אף הביע תמיהתו על היעדרם של
|
|