|
|
עמוד:17
לסמור שיממנו את הוצאות העתון . משום כד ר . סכים ז'בוטינסקי להצעת חבריו ונרתם למשימת הצלה ויצא למסע הרצאות בארצות הבאלטיות ( ליטא , לטוויה ואסטוניה , ( כדי למצוא בהן תומכים ומנויים . מבחינתו של ז'בוטינסקי חרג מסעו זה מעבר לעריכת מגבית גרידא : ניתנה לו הזדמנות להתרענן על ידי מגע עם חוגי נוער יהודי , תוסס , לאומי , מוכן למאבק ולהקרבה , חברי קורפורציות של סטודנטים וקהל ציוני ער ונלהב גם משאר שדרות העם . שם נזרע הזרע להקמתה של תנועת הנוער על שמו של יוסף תרומפלדור ( בית"ר ) — החלוץ שאותו הועיד ז'בוטינסקי לעבור לפני המחנה הרוויזיוניסטי ולשמש נושא חזון המהפכה הציונית האינטגראלית . בראשית 1924 החליט ז'בוטינסקי לעקור לפאריס מתור חישוב אישי שבבירת צרפת יקל עליו לפרנס את משפחתו ממלאכתו העתונאית . במצבו של "ראזסוויט" חלה הרעה נוספת ובשל מצוקה כספית הוא נסגר ב 15 במאי . 1924 ושוב הוזעק ז'בוטינסקי למסע הצלה . התכנית היתד . להעביר גם את "ראזסוויט" לפאריס , והדבר אמנם יצא אל הפועל , משחזר ז'בוטינסקי ממחזור הרצאות בגרמניה , אוסטריה וצ'כוסלובקיה . כר נפתחה תקופתו הרביעית של העתון , הפעם בתור בטאון רשמי של חוגי תומכיו של ז'בוטינסקי , שנתארגנו ב 1925 במסגרת "המפלגה הציונית הרוויזיוניסטית" ( הצה"ר . ( גליונו החדש ראה אור ב 25 בדצמבר , 1924 ובמאמר פתיחה , בחתימת ה"מערכת , " שנכתב , כנראה , על ידי ז'בוטינסקי , הוא סוקר את תולדות העתון במרוצת עשרים שנות קיומו , ומוסיף : " א . ד . אידלסון קבע לעצמו מסורת , שממנה לא ייסוג 'ראזסוויט . ' מסורת זו תובעת , קודם כל , אומץ לב רעיוני העשוי לבלי חת . משימתו של הפובליציסט היא לא 'לשקף' את דעת הקהל הקיבוצית , אלא לעורר אותה ולכוונה , לא להתחשב בהלר הרוח הרווח ברגע מסויים . הצו השני של מסורת זו הוא — תחושת המציאות ומודעות לחוש המידה . הפובליציסט האמיתי מחוסן מפני התקף המחלה היהודית העתיקה אימפרסיוניזם ; הוא אינו משנה את דרכו בהתאם למאורעות השבוע האחרון ; הוא אינו נתפס לפרץ של אופטימיזם בגלל יבול מבורר אחד , ולא לבהלה בהשפעת כשלון אחד . הצו השלישי שלנו הוא — מאבל , נגד רעיונות שליליים ונגד השפעתם , לא נגד אישים . " כד נאבק 'ראזסוויט' בזמנו נגד ההתבוללות בשתי צורותיה — הן הישנה , הגלויה , והן החדשה , העטויה במסווה של מליצות לאומיות . כר הוא נאבק למען אוטונומיה יהודית בגולה , כאשר זו עדיין נראתה לרבים בגדר חלום שווא ; הוא הטיף לתכנית הלסינגפורס , כאשר בהשפעת הישגיה הראשונים ניטלטלו 'רבים' אל הקיצוניות ההפוכה והצהירו ש'הבעיה היהודית כבר נפתרה — , ' לאלה הזכיר העתון בחומרה , שאפילו הגולה המשופרת עדיין היא בחזקת גולה ; וכעת , כאשר 'רבים' מאלה , בהיותם נתונים לרושם של שורת נסיונות מרים , מתחילים להתחרט ומוכנים להסתלק מתכנית הלסינגפורס , — חוזר ה'ראזסוויט' על אזהרתו נגד האימפרסיוניזם ותובע כקודם לכן : מאבק למען זכויות לאומיות מלאות . אד בהטפתו הציונית בייחוד לא נתיירא ה'ראזסוויט' מעולם מאמיתות בלתי פופולאריות . הוא נלחם למען תכנון אדריכלי של ממש בארץ ישראל , כאשר ל'רבים' עדיין נראתה עבודת נמלים זו של המפעל והבניין בבחינת דבר של מה בכך ומיותר ; או אז ייחס העתון ערד פוליטי רב לצבירה איטית של עמדות מעשיות . ואולם כאשר הכריזה לפתע דעת הקהל , שהיתה מסונוורת משתי שנים מבורכות ביבול הישגים ובלא פוגרומים , כי 'הבעיה הפוליטית
|
|