גיוונה הרעיוני של ההסתדרות הציונית

עמוד:212

ספג כל כולו השפעות זרות . בחיפושיו אחר פתרון המשבר המוסרי פנה הוא להתגלויות הבובריאניות . ברצותו לספק את משיכתו אל העמל היצרני , עיצב הוא שאיפה טבעית ומובנת כזאת בצורה אידיאולוגית של הג 1 רד 1 ניזם התמים . ומשנבבש לבסוף על ידי תנופתו הרחבה והמבטיחה רבות של הסוציאליזם הבינלאומי , נגרר הוא אחרי התורה הסוציאליסטית והמעמדית . הציונות נעשתה בשביל קבוצות אלו שאיפה "שבהתנייה . " ממצב של רודן רעיוני , נהפך הרעיון הציוני לנתין , שעליו להוכיח את מהימנותו — המוסרית , החברתית והבינלאומית . מדינה יהודית ? כלום אין המושג עצמו — מדינה — מסמל משהו ריאקציוני , לא מוסרי ? רוב יהודי ? כלום לא ניצור בתביעתנו זו את הרושם , שהציונות מביאה לידי שיעבודו של עם אחר ? "בלא מנצחים ומנוצחים , " "בלא שליטים ומונהגים" — שתי הסיסמאות הללו , על כל השוני הפנימי שבהן — אינן אלא תרומה של אותה תורה עצמה . לאור הסבר סכימאתי כזה של החטא הקדמון הרעיוני של מפלגות הקונגרס הציוני , יובנו החלטות הקונגרס ה 17 על מדינה יהודית , על רוב יהודי ועל הסוכנות היהודית . החלטות אלו אינן מקריות , אלא קשורות קשר אורגאני לזעזועים הרעיוניים בציונות . אם האידיאל איבד את משפט הבכורה הבסיסי שלו ; אם למען המעשיות המדומה וצרת האופק צריך לבוא לידי הבנה עם "מישהו" או על "משהו ; " אם בעולם הגדול שולטים דחפים יותר רחבים ומפתים ; אם ניתן לנו להגשימם בארץ ישראל ועל ידי כך לקנות או לקבל "הכשר" — כלום כדאי לנפץ אפשרויות כאלה על ידי הצהרה על "חלומות נטולי משמעות" כל שהם . כלום יש הבדל בכך , מי ינהיג את התנועה — מי שמכיר בחלומות אלו או מי ששולל אותם ? הקונגרס ה 17 סיכם סיכום מדוייק של משמעות תעייה רעיונית זו , וגילה , ששינוי ערכין רעיוני הביא את המפלגות השולטות בקונגרס להסתלקות נחרצת ומודעת מן הרעיון היסודי של הציונות . הסתלקות זו נהפכה לנקודת מוצא של המדיניות הממשית של ההסתדרות הציונית . 2 תורתו של מארטין בובר , שהזינה את האידיאולוגיה של "ברית שלום . " בובר סמך VT גם על עקרונותיו של א . ד . גורדון , בעל "דת העבודה . "

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר