כינוס בית"ר

עמוד:147

הציונות ; עליונותו של העיקרון הממלכתי על פני העיקרון המעמדי " ) מוניזם ; ( " הכשרה לכל סוגי ההגנה העצמית , כיסוד חובה במערכת החינוך היהודי " ) לגיוניזם . ( " אפשר להביע זאת גם במלים אחרות : השקפת עולם הנשענת על שלושה ערכי יסוד אלה : מטרתה הנעלה ביותר של בית"ר נעוצה בכך , שיש ליצור , בדרך של חינוך עצמי של הנוער , טיפוס יהודי חדש וטוב יותר שיוכשר במיוחד לשם הקמתה של מדינה יהודית . במקרה זה אין צורך להתיירא מן המושג , שעליו מתווכחים כיום לעיתים קרובות : גזע פסיכולוגי חדש . יש רק להימנע מדבר אחד < לא לחשוב כאילו "גזע" חדש כבר קיים . בינתיים קיים רק הנבט שלו והוא מסתכם בכך , שיש אלפי נפשות צעירות , שהפסיכולוגיה היהודית של היום נראית להן במובנים רבים בלתי בריאה , והם חולמים ליצור פסיכולוגיה יהודית חדשה , ולפתוח במיבצע בם בעצמם . געגועים אלד , לנפש חדשה הינם , בלי ספק , כשלעצמם , הנבט של הנפש החדשה , אולם רק נבט ולא יותר . ולשם עיצוב אמיתי של ה"גזע החדש , " עוד נזדקק לשנים רבות , לעמל רב , להרבה כשלונות ואכזבות . הטיפוס היהודי , שעליו חולמת בית"ר , — יש בו מן ההתגשמות הנעלה של תחילת משמעת עצמית רוחנית . ראשית לכל הוא "מוניסט" י הוא חי למען הקמתה מחדש של המדינה העברית . זהו מזבחו האזרחי היחיד : מזבחות אחרים אין , אידיאלים אחרים אינם יכולים להיות ; את כל גילויי החיים היהודיים הלאומיים יש לשעבד על פי אמת מידה יחידה זו — לאינטרס של התקומה המדינית . תפקידם האישי של כל נער וכל נערה בישראל מסתכם בכך , שעליהם להכשיר עצמם להשתתפות במשימת התקומה המדינית מבחינת הרוח , הלשון , המקצוע ומבחינת ההכשרה הצבאית . אלה ביניהם , שיפול בחלקם להשתתף בבניין המדינה העברית באורח בלתי אמצעי , כלומר , בארץ ישראל גופה , אל להם לראות עצמם בגדר יחידים , בעלי טעם אינדיווידואלי , ואף לא בגדר מעמד , בעל אינטרסים מעמדיים , אלא בראש וראשונה בחזקת "פונקציה" של הציונות , כגלגל או כבורג במכונת ההתיישבות . זוהי בעצם הבנת הדמוקרטיה ברמתה הגבוהה : כולנו שווים , כולנו חיילים רגליים במשחק האשקוקי , לרבות החייל הרגלי המכונה " מלך" או "צריח ; " ולהיות חייל רגלי , הרי זה כבוד , כי הרצון , המניע חיילים רגליים אלה , הוא רצון לאומי , כלומר , סך הכל של רצונותיהם שלהם . עם זאת , על הטיפוס היהודי החדש להיות ניחן באצילות מעודנת . אילו חיינו , אנו היהודים , חיים נורמאליים , כי אז היו נוצרות אצלנו במרוצת ארבעת אלפים שנים רצופות של תרגול תרבותי דפוסי הווי משוכללים ונאצלים . ההיסטוריה שלנו עיוותה אותנו , דפוסי חיינו כפי שנתגבשו קיבלו

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר