על הבוז

עמוד:82

בודדים . חוששני , שצורת עבודה ז 1 לא תעניק להם חדווה ( הגם שהיא עשוייה להתגלות כפופולארית מאוד ) ; ניסיתי פעם אחת , וכבר נתקפתי גועל "נפש , יותר איני רוצה . והאם יביא הדבר תועלת ? כלומר , היצליח היחס השלילי לאישים מזיקים , כאשר הצליח היחס שיצרנו לרעיונות המזיקים ? אני מסופק מאוד , כי זוהי כבר שאלה עמוקה יותר : השאלה בדבר דעתו של אדם על אותו "קהל , " הממלא את הקרקס הנתון . אני כשלעצמי חושב , שה"קהל" הזה מבקר בקרקס ה ז ה לא במקרה , אלא בשל סיבות אורגאניות . הוא עצמו — כמוהו כאותן הבריות שמראים ל 1 בקרקס . לעיתים קרובות מזדמן לי לשמוע דברי תוכחה על כי אני מטיף ל"בוז . " ובכן מה ? אני שוב מודה ומתוודה : זה אמת . ואני מאוד מאוד מייעץ לכל אלה , שחולמים על תחיית הציונות : לימדו לבוז . בתיתי עצה כזאת , יכול אני להסתמך על תקדימים נשגבים ; נשגבים כל כך , עד שרגש הענוותנות אינו מתיר לי לקרוא בשמם בלא הערה מוקדמת . הנה בכך מסתכמת ההערה.- אפילו בעל מלאכה זעיר רשאי ללכת בעקבות המסורת , שנקבעה על-ידי אמנים גדולים . כל בעל מלאכה , המגלח ממלחת עץ , יכול ללמוד אצל בנוונוטו צ'ליני , אם שמע את שמו ו ואין זה מצחיק כלל , ואין בכך שום קורטוב של יהירות , 'אלא שיש בכך רק רגש כבוד של אדם כלפי אומנותו . הבנתי אמת זו זה מכבר , בעודי צעיר מאוד ובשרבטי את כתבותי מרומא . שם היו לי ידידים בין העיתונאים המקומיים י כולם — ? רט נעורים , רפורטרים מתחילים , שהריצו אותם על פני העיר לתאר דליקות ולחקור את הנפגעים על נזקיהם . פעם אחת באתי ל"טראטוריה , " שבה היו רגילים לסעוד פת ערבית בצוותא , במחיר שתי לירטות לגולגולת , וראיתי כתובת מעל לשולחנם הארוך : "חוג דאנטה אליגיירי . " שאלתי : — מה עניין דאנטה לכאן ? הם ענו בגאון : — אבי הרפורטאז'ה . הראשון בהיסטוריה , שיצא לראות בדליקה גדולה , תיאר את הלהבה וראיין את אלה שניזוקו . 8 צ'ליני , בנוונוטו , ( 1571—1500 ) פסל וצורף איטלקי , נולד בפירנצה . ישב גם בחצרו של המלך פראנסוא ה . 1 תיאר את חייו מלאי ההרפתקאות באוטו ביוגרפיה .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר