בשתי חזיתות

עמוד:16

התנדבות ערה לגדוד הארץ ישראלי , שבראשה עמדו מנהיגי "אחדות העבודה . " אישיותו הדינאמית של ז'בוטינסקי קסמה להם והוא היה נושא להערצה . מסע ההתנדבות היה אפוף אווירת השראה מיוחדת . "יצירת הצבא העברי , " כתב אחד מראשי הפועלים , "זהו האות האחרון והמובהק להתקרבות הקץ ; כל איש צבא יהודי במחנה העברי מגשים את רעיון המשיח . " פרשת הגנת ירושלים במאורעות תר"פ ( 1920 ) ומאסרו של ז'בוטינסקי במבצר עכו עוד הגדילו את יוקרתו בעיניהם , והם הכריזו על הזדהותם הגמורה עם מאבקו . לעומת זאת לא עלו יפה מגעיו של ז'בוטינסקי עם אנשי "הפועל הצעיר . " לכאורה היתה זהות רעיונות רבה בין ה"אקטיוויזם" שלו ובין תפיסת עולמו הציונית של א . ד . גורדון , הן ב"קיצוניות" דרישותיו הלאומיות , הטפתו להקרבה על מזבח האידיאלים , והן בגישתו האנטי מעמדית והריאליזם שלו לגבי הבעייה הערבית ; ואולם , מובן , שה"מיליטאריזם" של ז'בוטינסקי לא עלה בקנה אחד עם הפאציפיזם של "הפועל הצעיר , " ומלכתחילה נראה היה לו לז'בוטינסקי , שמפלגה זו מקדשת יתר על המידה את ה"יש" הקיים , ה"נכסים" המשוריינים שלה , העשויים לשמש מכשול על דרכה במאבק הציוני . משהחל ז'בוטינסקי ב 1923 לארגן את התנועה ה"אקטיוויםטית , " שקדמה לרוויזיוניזם , הורה לאנשיו לשלוח את החוזר המודיע על התארגנות הקבוצה גם לדוד בן גוריון וליצחק בן צבי , במחשבה שהם עשויים להצטרף לתנועתו החדשה . ואולם , משנוסדה מםלגת הצה"ר ב 1925 כבר נתעוררו בלב ראשי " אחדות העבודה" ספקות לגבי כיוון מהלכה ; בתחילה הרגישו אלה "זרות" כלשהי בעצם אישיותו של ז'בוטינסקי ; הוא לא הלם את ההווי ה"פרולטארי , " שהיה מקובל עליהם . הוא לא היה אחד מ"שלהם . " אריסטוקרטיותו הרחיקה אותם ממנו , ולא עברו ימים רבים עד ששללו את דרכו לחלוטין והכריזו עליו שהוא "אוייב הפועלים . " ואכן , בשנת 1925 כבר נתחוור לשני הצדדים , כי שונים הם זה מזה במקור מחצבתם האידיאי , בדרך מחשבתם ובהשגותיהם . "אחדות העבודה" נוסדה ב , 1919 וכל עצמה היתה היא מוצר של ההווי הפוליטי המסוער של מזרח אירופה . מהפכת אוקטובר 1917 הטביעה בה חותם עמוק . בשאיפת חבריה להשתלב בכוחות ה"קידמה" בעולם החדש , ביקשו גם הם להגשים את ה"אוטופיה" הסוציאליסטית בארץ ישראל . משאת נפשם היתה למזג את הציונות עם הקומוניזם . כזכור , חלם טרומפלדור על ייסוד קומונה אחת גדולה לכל הארץ , וברוח חלומו זה נוצר "גדוד העבודה , " שהשפעתו על מחנה הפועלים היתה עצומה , אף על פי שמספר חברי ה"גדוד" היה

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר