|
|
עמוד:13
נחקרה עד כה על ידי חוקרת אחת בלבד , פרופסור פנינה להב , ודיון פילוסופי ישיר וכולל ביסודותיו העיוניים של חופש הביטוי נמצא בשני מאמרים עבריים בלבד . אסור לטעות - העדר הדיון המשפטי בהיבטים האחרים של חופש הביטוי אין משמעו שאין היבטים כאלה . יש ויש . לעקרון חופש הביטוי הישראלי יש היסטוריה . לחופש הביטוי במובן המשפטי יש יחס מורכב לחברה הישראלית ולפוליטיקה המקומית , כמו גם לחברות ולתרבויות אחרות . יש פה דרכי חשיבה קוגניטיביות הראויות לעיון ; יש פה מקום לניתוח ספרותי ; יש מקום גם לניתוח כלכלי ; יש מקום לדיון בסוגיות של תקשורת המונים , הקרובות מאוד לשאלות המשפטיות בדבר חופש הביטוי ( בתחום זה מתנהל בישראל דיון עיוני ער , אך לא דיון משפטי . ( אבל בין כל אלה לבין השיח המשפטי קיים נתק לא מוסבר . הניתוח החוקתי האנליטי הניח יסודות חשובים מאוד . הוא שכלל מאוד את כללי חופש הביטוי , וסייע בכינון מסגרת משפטית מפוארת למדי . בסיס זה צמצם במהלך השנים את כוחה של הצנזורה הצבאית והאזרחית , סייע בביצור העיקרון של חופש הביטוי כעקרון יסוד בשיטת המשפט הישראלית , וצמצם בכלל את הפגיעה בחופש הביטוי . אולם כל זה נעשה במנותק כמעט מתחומי ידע אחרים . כמו כן לא ברור עד כמה חלחל השינוי המשפטי אל מוקדי הכוח : אל במות שונות של ביטוי , דוגמת כלי התקשורת ; אל רשויות מקומיות , השולטות בלוחות מודעות ובככרות הערים ; אל המשטרה וגופי בקרה רגולטוריים ואחרים ; ובעיקר - אל הציבור עצמו . לעיתים נדמה שבמקום תגובה עניינית על טענה קשה , המאזין מגיב : "זו הסתה - " ! תגובה שקוטעת את השיחה במקום להשתתף בה . הספר שלפניכם מבקש להציע פתח חדש למחקר ביקורתי של חופש הביטוי . הוא מבקש להצטרף למחקרים הספורים שהחלו בדיון ביקורתי כזה , ולהצהיר עליו במפורש כפרויקט מחקרי . רבים מפרקי הספר חושפים פערים שונים שבין המשפט הקיים לבין החברה . גם כאן , כמו בכל תחומי המשפט אם לא בכולם , יש פער בין המשפט עלי ספר > דפי הפסיקה , במקרה זה < לבין המשפט בפעולה . "נוסחת הוודאות הקרובה" טובה בבג"צ , במאמרים החוקתיים האנליטיים ובקורסים במשפט ציבורי וחוקתי , אבל לפעמים די בשוטר , אשר ספק משתעשע ספק מאיים באלה שבידו , להשתיק ביטוי ; לעיתים די במעצר של אדם 8 המתפעל אתר אינטרנט להשתיק ביטוי . הנה דוגמה נוספת לפער שבין המשפט עלי ספר לבין המשפט בפעולה : דוקטרינת ההגינות המעוגנת בחוק הישראלי קובעת כי "בשידורים יינתן מקום לביטוי מתאים של השקפות ודעות שונות הרווחות בציבור . " הרעיון של מתן זכות גישה , אפשרות תגובה וייצוג הולם לאנשים ממגוון של קבוצות ועם מגוון של עמדות הינו נאה עד מאוד על ספר החוקים ; אבל איך , למשל , מוצגים ומיוצגים אזרחיה הערביים ראו אילנה דיין אורבך "המודל הדמוקרטי של חופש הביטוי" עיוני משפט כ גתשנ '' ז ) ; 377 גיא פסח '' הבסיס העיוני של עיקרון חופש הביטוי ומעמדה המשפטי של העיתונות" משפטים לא ( תשס"א ) . 895 ראו אפרת וייס "נעצר מפעיל אתר 'הבית הלאומי . [ co . il / articles / 0 , 7340 , L-3107937 , 00 . html http : // www . ynet . ] 4 . 7 . 2005 Ynet , "' כן ראו את רשימתו של בראיין אטינסקי בספר זה . סעיף 4 לחוק רשות השידור , התשכ '' ה . 1965
|
|