|
|
עמוד:11
פתח - דבר : השיח על - אודות השיח השיח הפוליטי הישראלי שוצף וקוצף . הוא אינו סובל ממחסור בביטוי , בדוברים או באפיקי ביטוי . הציבור הישראלי מפגין מעורבות גבוהה מאוד בחיים הפוליטיים . להבדיל מהקהל במדינות אחרות , הישראלי אינו אדיש לנעשה סביבו , והדבר בא לידי ביטוי , למשל , באחוזי הצבעה גבוהים בהרבה מאשר בדמוקרטיות אחרות . השיח הישראלי התוסס מתבטא בהפגנות בכיכרות ובצמתים , בצעדות ובמשמרות מחאה , במדבקות וסרטים כתומים או כחולים על מכוניות , בשלטי חוצות , ביצירות אומנות ולעיתים במוזיקה , בתקשורת המונים , בבלוגים ובפורומים מקוונים , ובגרפיטי על קירות הבתים . לעיתים מתנהל שיח מנומס , גם אם נוקב , מעל גבי עמודי הדעות בעיתונים , ולעיתים הוא מתבטא בצעקות פופוליסטיות בטלוויזיה , בכנסת או בחוצות העיר . לעיתים מתנהל "שיח" של דוברים בלבד , שאין בו שומעים ואין מקשיבים לו . השיח השוצף מעמיד במבחן , שוב ושוב , את "רמת הסבולת" האישית והחברתית שלנו : עד כמה אנו מסוגלים באמת ובתמים להקשיב לביטויים ש"דוקרים בבשר החי ? " עד כמה ביטויים אלה מניעים אותנו לחשוב שנית על עמדתנו שלנו ? עד כמה אנו משנים את אורחות חיינו - כל אחת ואחד מאיתנו , וכחברה בכלל , על שלל קבוצותיה ? האם אנו עומדים במבחן זה בהצלחה ? מובן גם שלמרות ריבוי הדעות והדוברים , לא לכולם יש אפשרות שווה להשתתף בשיח ולהשפיע עליו . המבחן לסבולת שלנו ולאופי השיח הציבורי הינו בראש ובראשונה מבחן חברתי ; היכולת לשמוע , להקשיב , לספוג ולסבול ביטויים קשים , והיכולת לשתף ולכבד גם את מי שרחוק מאיתנו בהשקפותיו . מבחן קשה זה מתנקז בחלקו לשיח המשפטי . גבולות היכולת החברתית שלנו להכיל ביטויים שנוגעים ופוגעים בעצבים החשופים שלנו מתורגמים למושגים משפטיים . המשפטנים מדברים על "עקרון חופש הביטוי , '' על "ביטוי שמכוסה" על ידי עיקרון זה , על "היקף ההגנה" המוענקת לביטוי ועל מצבי "התנגשות" בין חופש הביטוי לבין אינטרסים אחרים , כגון שלום הציבור , בטחון המדינה , רגשות הציבור או שמו הטוב של אדם ופרטיותו . במצבי "התנגשות" אלה אנו מדברים על "נוסחות איזון" לעיתים "איזון אופקי" ולעיתים "איזון אנכי . " בין לבין , אנו מתרגמים את השאלות החברתיות למושגים כגון "דוקטרינת ההגינות" או לכלל בדבר "זמן , מקום ואופן" הביטוי , או לזכויות הנגזרות מחופש הביטוי , כגון חופש העיתונות , זכות הגישה לאמצעי התקשורת , האינטרס הציבורי לדעת " ) זכות הציבור לדעת , ( " חופש המידע ועוד . השיח המשפטי על אודות השיח בכלל - כלומר , הדיון בסוגיית חופש הביטוי - התנהל עד כה בעיקר בפסקי הדין ובספרות המשפטית , אשר אינם נגישים בהכרח לקהל הרחב . אבל הקושי המרכזי בשיח על אודות חופש הביטוי אינו בהעדר דיון , אלא בכך שהוא מתנהל בשפה מונוליתית ומיושנת משהו . אי העדכניות של השיח המשפטי בשאלת חופש הביטוי צורמת במיוחד על רקע התמורות המשמעותיות שחלו במשפט הישראלי בכלל בעשורים האחרונים : מתפיסה פורמליסטית , הרואה במשפט מערכת טכנית כמעט של כללים , עבר המשפט לעמדה מהותית , ערכית , השוקלת את הערכים שעל הפרק
|
|