|
|
עמוד:2
לנושאים ההלכתיים הנידונים בהם - הן ברקע התלמודי לחילוקים הללו שבין מנהג ארץ ישראל ומנהג בבל , והן בהשתלשלות הדברים בספרות הגאונים . רב פירקוי בן באבוי חי בבבל ויצק מים על ידיו של מר רב רבא , שהיה מתלמידיו של רב יהודאי גאון ( רב יהודאי כיהן כראש ישיבת סורא באמצע המאה השמינית . ( בזכותו של רב יהודאי , בשמו ועם תורתו בידו , יצא רב פירקוי להילחם נגד "מנהג" ארץ ישראל שקנה אחיזה , כדבריו , בעיר קירואן ( שהייתה עיר מתפתחת באותם ימים והיגרו אליה יהודים , הן מארץ ישראל והן מבבל . ( לדעת רב פירקוי , ההלכה הארץ ישראלית הייתה לקויה ממקורה בגלל ה"שמד" שהפסיק את המסורת החיה של התורה שבעל פה בארץ ישראל , לעומת המסורת החיה והבלתי נפסקת של ההלכה התלמודית הבבלית , שהמשיכה בימיו בבבל דרך ראשי מתיבתא של שתי הישיבות , סורא ופומבדיתא ( ראה בדבריו המובאים להלן . ( בטענה זו יצא רב פירקוי גם להעלות את סמכותם של גאוני בבל בתפוצות . במקום זה באיגרתו מסביר רב פירקוי את הסיבה העקיפה לכתיבת דבריו לקירואן ו משום שבאו תלמידים מן המתיבתא שבבבל ובנסיעתם מערבה לקירואן שהו זמן מה בארץ ישראל ולמדו שם את מנהגי המקום , ואותם התלמידים הכניסו בטעות את מנהגי ארץ ישראל בבואם לעיר . וכך כתב שם ? "שמענו שבאו אצלכם [ כלומר , לקירואן ] תלמידים מישיבה [ כלומר , מן המתיבתא שבבבל ] ומהן שהיו שכני בארץ ישראל ולמדו מנהג ארץ ישראל , ובעונותינו גזרו שמד ונסתלקה ישיבה מארץ ישראל . ועכשו חמש מאות שנה חזר שמד עליהם שלא יתעסקו בתורה ונהגו מנהג השמד ולא הנהיגו מנהג השמד עד היום . " כמעט בכל סעיפי האיגרת מפנה רב פירקוי לנושאים שהיו כביכול בפולמוסו של רב יהודאי גאון בעניינים הללו ממש , ומכך משמע שגם הגאון כתב איגרת דומה קודם לכן , כדי לאשש את ניהוג ההלכה על פי התלמוד הבבלי . במקום אחר באיגרתו , כתב רב פירקוי במפורש שרב יהודאי כתב איגרת כזו , ודווקא לארץ ישראל : "ואךו הוא [ כלומר , רב יהודאי ] כתב לארץ ישראל בשביל סירכא 5 ובשביל כל המצות שנוהגים בהן שלא כהלכה - ! " וכאילו כל הנושאים שבהם דן רב פירקוי בחיבורו הנוכחי כבר נידונו בעבר בידי רב יהודאי באיגרת קודמת ירושלים תשנ"ו , עמי ; 243-241 הנ"ל , "בני המגרב וקשריהם לארץ ישראל במאות טי-י"א , " של , 0 ה ( תשמ"ז , ( עמי . 39-31 ראה בכותרת שהובאה לעיל . רב פירקוי הזכיר את רב יהודאי פעמים רבות באיגרתו , תמיד בתארים נפלאים המדגישים את חכמתו ובמיוחד את שמרנותו למסורת ההלכה . ראה ; נ' דנציג , מבוא לספר הלבות פסוקות , ניו יורק וירושלים תשנ"ג ( מהדורה חדשה , תשנ"ט ) [ להל ן ו דנציג , מבוא להלכות פסוקות , [ עמי ; 22-20 על רב רבא , ראה שם , עמי , 29-28 הערות . 69-68 כך בקטע שפירסם לוין ( לעיל , הערה , ( 2 המתוקן על פי הקטע שפירסם שפיגל ( שם . ( על התאריך שאליו התכוון רב פירקוי בכתבו "ועכשו חמש מאות שנה , " ראה דנציג , מבוא להלכות פסוקות , עמ' , 28 הערה . 67 ראה J . Mann , "Les Chapitres de Ben Baboi et les relations de R . Yehoudai Gaon avec la Palestine " , ;
|
|