|
|
עמוד:ח
נחקרו מקורות אלה ואף לא הספרות הרבנית של התקופה על מנת לדלות מהם את הניתן על יהודי ארץ ישראל והמזרח התיכון כולו , דוברי הערבית - על חברתם , תרבותם , מוסדותיהם ואישיהם . המונוגרפיה החלוצית הזאת היא צעד ראשון ומקורי בכיוון זה , המאפשר את הכרת הפסיפס התרבותי והחברתי של יושבי הארץ במחצית השנייה של המאה השש עשרה . לראשונה אנו מקבלים מושג על טיבו ועל שיעור קומתו של חכם מוסתערבי בימיהם ובסביבתם של ר' יוסף קארו ור' משה מטראני . המונוגרפיה השנייה , של כותב שורות אלה , עוסקת במכלול הקשרים של יהודי שאלוניקי עם יהודי ארץ ישראל במאה השש עשרה וראשית המאה השבע עשרה . נבחנים ומתבררים קשרי התלות והזיקה בין יהודי ארץ ישראל ( ובפרט קהילת צפת ) לקהילת שאלוניקי ( שבאותם ימים הייתה אחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר בעולם ובעלת השפעה ניכרת על תפוצות היהודים , ( ומתברר שרבים מן האישים הבולטים בצפת היו יוצאי שאלוביקי וסביבותיה , והיו להם בני משפחה בטורקיה האירופית . כמו כן נדפסות שלוש עשרה תעודות חדשות העוסקות בקשרים אלה מן העשור הראשון למאה השבע עשרה ובהן נתונים על האישים , על העולים לארץ , על מניעיהם ועל מצוקותיהם . המונוגרפיה השלישית שנכתבה על ידי שמעון שוורצפוקס , מבוססת על 126 תעודות מארכיון משרד החוץ הצרפתי ( המתפרסמות כאן לראשונה ) מן השנים 1899-1834 ועניינה התכתבות השלטונות הצרפתיים עם הקונסוליה שלהם בירושלים , התלבטויותיהם ובירוריהם בכל הנוגע למתן חסות והגנה משפטית לאזרחים יהודים צרפתים יוצאי אלג'יר , שעלו לארץ וזכו לחסות צרפתית מכוח היותם בני מושבה צרפתית . התעודות כוללות מידע נכבד על מספרם , מעמדם ובעיותיהם בשנים הנ"ל . הקובץ כולל מספר מחקרים על דמויות בולטות כר' יהודה הלוי , ר' יחיאל מפאריס , הרמב"ן ור' יוסף קארו - עלייתם לארץ , פעולתם בה , ובאיזה אופן שיקפה יצירתם או הגותם את זיקתם הרוחנית או הפיזית אליה ( יוסף יהלום , שמחה עמנואל , שלם יהלום , משה אידל . ( יוסף טובי מוכיח שבניגוד למקובל עד כה בחקר שירת ימי הביניים ארץ ישראל מהווה נושא מרכזי בשירתם של משוררי המזרח וספרד לפני ר' יהודה הלוי ומנתח בפרוטרוט את המקום שהיא תופסת בשירתם . יעקב שפיגל מברר את יחסם של חכמים לעלייה לרגל לקברי צדיקים בארץ ישראל מתקופת חז"ל ועד לדורות האחרונים , ועומד בפרוטרוט על ההסתייגות מתופעה דתית זו ועל סיבותיה וגווניה . ירון בן נאה מנתח את התקנות של קהילת ירושלים במאה התשע עשרה בענייני מותרות , עומד על רקען החברתי והכלכלי ומפרסם את התקנות גופן מתוך כתבי יד . לתקנות אלה חשיבות רבה להכרת הערכים החברתיים והדתיים של הממסד , ולהבנת המסגרות החברתיות , המשפחתיות והמגדריות במאה התשע עשרה בירושלים . בצד מחקרים אלה נדפסים בקובץ שישה מחקרים נוספים המבוססים על כתבי יד חדשים שנתגלו . כתבי יד אלה מתפרסמים במאמרים הללו לראשונה תוך כדי ביאורם והקדמת
|
|