הספר ומלאכת הספר בארץ־ישראל בימי־הביניים

עמוד:3

נייר מס ממשלתי . לספרי המקרא , בין בצורת מגילה ובין בצורת מצחף , המשיכו בקלף , אולם לספרות הפרשנות — פרשנות המקרא , המשנה , התלמוד החול במיוחד , השתמשו רק בנייר , ואילו בקלף — רק באופן יוצא מן הכלל . אף בנייר מעורב בקלף , כדי שהקלף יחזק את הנייר , כי הנייר נחשב , ובצדק , חלש המתבלה מהר , ונפגם בנקל על ידי מים ואש . השינוי השלישי — הכנסת סימנים בכתב לסימון פיסוק תנועות וטעמים , ראשיתו בערפל , ומסתבר , כי היתה זאת התפתחות ארוכה , ותחילתה שימוש בנקודות סימני פיסוק . סימני התנועות אינם ידועים בספרות חז"ל , כלומר עד המאה . הידיעה הראשונה עליהם נמצאת בידינו רק מהמאה השמינית , וכבר הם ומקודשים כהלכה למשה מסיני בספר "הדקדוקים" י "ומקרא בכתב , וכתב , ותיבות באותיות , ואותיות בנקודות , ונקודות במסורת , ומסורת סייג . " שלושת השינויים האלה הם חידושים רבי חשיבות בשדה הספר העברי , אשר גרמו למחלוקות גדולות בישראל , היו לעקרונות יסוד בעדות ישראל וגררו עמם חילופי מקובלים וקדושים בין עדות ישראל . הרבניים דרשו להמשיך בקריאת התורה בספר תורה , כלומר במגילה , ופסלו את קריאת התורה בציבור במצחף , שהיה מונח מוקדש רק לספר המקרא . " לעומתם דרשו הקראים לקרוא את קריאת בציבור אך ורק במצחף , ופסלו את קריאת התורה בציבור בספר התורה בצורת בטענה , כי היא חסירה ולקויה מאוד , מאחר שכל ספרי התורה הם בלא סימני , בלא סימני ניקוד ובלא טעמי המקרא . צורת הספר לא היתה אפוא מטרה , ובכל זאת ההתנגדות המוחלטת של הקראים לספר התורה בצורת מגילה לעיקר ויסוד במחלוקת בין הרבניים לבין הקראים . החומר לכתיבה לא היה נושא לויכוח בין שתי העדות , כי שתיהן גם יחד גרסו בקלף כחומר לכתיבת ספר התורה וגם לספרות המקראית כולה . יחד עם זאת במשך הזמן הבדלים גם בנושא זה . הרבניים התירו לקרוא בנביאים את ההפטרות בספרים מודפסים על גבי נייר , והיו גם רבנים מעטים אשר התירו לקרוא את התורה בציבור בשעת חירום ומצוקה בספר מקרא מצחף מודפס על גבי נייר . חזרו הקראים לקרוא בספר תורה בצורת מגילה בתואנה , כי זה יותר מכובד קדוש מאשר המצחף . מן הראוי להזכיר , כי הקראים אסרו את השימוש בקל ף משחיטת בהמה כשרה בשחיטה לא כשרה , ואילו הרבניים הקפידו רק על עור כשרה , ולא הקפידו על השחיטה הכשרה . ' עיין במאמר הנ"ל בהעי . 4 עיין שם , עמי ; 322-321 ני אלוני , איזהו הניקוד שלנו במחזור ויטרי , בית מקרא , יז ( תשכ"ד , ( עמי , 145- us שי מורג , הניקוד , אנציקלופדיה מקראית , ה ( ירושלים ת"ש , ( עמי 857-818 ( ושם אוצר רב של ספרות . ( ני אלוני , רשימת מונחים קראית מהמאה השמינית , ספר זכרון ליי פי קורנגרץ , תל אביב תשכ"ד , עמי . 363- , עמי , 345 שורות ; 2-1 ועיין שם , עמי . 349 וראה אבות פ"ג משנה יג . במאמר הנ"ל בהעי , 4 ועיין להלן בסעיף הבא . יעקוב אלקרקסאני , כתאב אלאנואר ואלמראקב , מהדי לי נמוי , כרך א , ניו יורק , 1939 עמ . 19-18

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר