|
|
עמוד:י
העבודות הגדולות הראשונות שלו היו איסוף מקורות , ההדרתם ופירושם . תחילה נטל חלק חשוב במפעל המונומנטלי Corpus Papyrorum Judaicamm ( אוסף הפפירוסים היהודיים . בצירוף תרגומים , מבואות ופירושים , ( שהופיע בשלושה כרכים בשנים . 1964-1957 כבר בשני הכרכים הראשונים , שעליהם נקרא בפירוש רק שמם של צ'ריקובר ופוקס , רב היה מאוד חלקו של שטרן . ואף על פי ששמו של 'מר מ' שטרן' נקרא בפירוש רק על פירושו של פפירוס מס' 138 ( כרך א , עמ' , ( 254-252 ידעו לא מעטים , שתרומתו אף לכרך הראשון חרגה הרבה אל מעבר לזה . יתר מזה חלקו בכרך השני , שבו כתב את ההקדמה לחטיבה ז' ( עמ' , ( 5-1 'יעץ בשאלות רבות הנוגעות לתולדות ישראל ותרם הרבה לשיפור הרשימות הביבליוגרפיות בכרך זה' ( מתוך הקדמתו של א' פוקס , עמ' , vii בתרגומי שלי מאנגלית לעברית . ( ואילו הכרך השלישי , כמו שצויין הן בשערו הן בהקדמתו , היה כבר פרי שותפות שווה של צ'ריקובר , פוקס ושטרן . סמוך לאחר מכן הוציא שטרן את 'התעודות למרד החשמונאים' ( תשכ"ה . ( שטרן ההדיר את כל התעודות הנוגעות למרד החשמונאים , כשהן מתורגמות עברית , בצירוף מבואות ופירושים , ונתן בזה בידי המלומדים והלומדים לא רק מחקר ממצה ומקורי על התעודות הללו , אלא אף ספר שימוש nrnna ( handbook ) ראשונה . ועוד קודם שהופיע חיבור זה ניגש שטרן , בראשית שנות השישים , למפעלו המונומנטלי המקיף המרכזי , Authors on Jewsand Judaism Greek and Latin שהופיע בשלושה כרכים בהוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים . ( 1984-1974 ) בקובץ זה אסף שטרן את כל מה שיש בספרות היוונית והרומית האלילית העתיקה על יהודים ויהדות , בצירוף תרגומים , מבואות ופירושים . מפעל דומה , שקדם למפעלו של שטרן למעלה משני דורות , היה זה של ת' ריינאך , החוקר היהודי הצרפתי . ( Textes d'auteurs grecs et romains relatifs aujudai ' sme ) אולם בעוד שריינאך קיבץ מה שהכיר וידע , ניגש שטרן למפעלו מתוך חיפוש שיטתי , מדוקדק ומקיף . הוא עבר בשיטתיות וביסודיות על כל הספרות היוונית הקלסית וההלניסטית ועל כל הספרות הרומית וכך גילה מספר רב מאוד של מקורות , שלא רק נעלמו מעיני ריינאך , אלא שלא נודעו רובם לשום חוקר לפני שטרן . אין ספק , שבעבודות המונומנטליות הללו הפגין שטרן קו אופייני לדרכו ולשיטתו — ההכרה , שהמחקר הפילולוגי היסודי קודם לניתוח ולסיכום ההיסטורי . ובאמת רק אחרי שמסר לדפוס את ספרו המונומנטלי הגדול האחרון ניגש להכנתו של מפעלו הגדול ביותר , שאותו לא זכה , לצערנו , להשלים — כתיבת ספר מחקרי מקיף על תולדות ישראל pxn ובגולה בתקופה ההלניסטית הרומית בפני הבית ( מאלכסנדר הגדול ועד חורבן בית שני . ( קו שני אופייני למפעלו המדעי של שטרן הוא כל עצם גישתו לתולדות ישראל בימי בית שני , בתקופה ההלניסטית הרומית . החוקרים הקודמים לו , שעסקו בתקופה זו , ניגשו אליה ודנו בה מתוך אחת משתי נקודות מבט שונות . נקודת מבט אחת היא זו , שהיתה אופיינית לרוב ההיסטוריונים שמבני ברית . הם עסקו בתולדות ישראל בימי בית שני מתוך האספקלריה וזווית הראייה של כלל תולדות ישראל לתקופותיהן ולמקומותיהן , בלא שנתנו דעתם כראוי על הרקע של העולם הקלסי בכלל . ואילו נקודת מבט אחרת היא זו , שהיתה אופיינית להיסטוריונים שהיו ביסודם קלסיקנים . הללו דנו בתולדות
|
יד יצחק בן-צבי. המכון לחקר תולדות ארץ-ישראל ויישובה
|