|
|
עמוד:12
סוציאלית , ( Dominelli & McLoud , 1989 ) בפסיכותרפיה ( 1992 Worrel & Remer , ) ובטיפול קבוצתי , ( Butler & Wintram , 1991 ) אולם למרות קיומה של תופעה כלל עולמית זו , "האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואים" אינה דורשת לימוד ההבדלים בין המגדרים או העדות לצורך קבלת התואר בישראל . " המועצה לחינוך לעבודה סוציאלית" אינה מציבה דרישה ללימוד השונות בתוכנית הלימודים שלה . מטפלים ישראליים עוסקים בהבדלי מגדר ועדה מדי יום ביומו , אפילו יותר מאשר ברוב מדינות העולם . במהלך שש השנים האחרונות בלבד הגיעו לישראל מאות אלפי עולים ממדינות שונות . הבדלי התפיסה של תפקידי בני שני המגדרים היו לגורם מרכזי לגירושים , ששיעורם הולך וגובר . אולם אנו מבחינים בנטייה לאחד את שיטות הטיפול ולהתעלם מן ההבדלים שבין קבוצות המטופלים השונים המהווים כפי הנראה את ליבה של החוויה הישראלית . מעטות המדינות בעולם שקיים בהן מצבור כה גדול של תרבויות שונות . מטופלינו מגיעים מכל רחבי העולם . נראה שלהתעלמות מן ההבדלים יש תפקיד היסטורי בחיבור כל אותן קבוצות שונות ויצירת רקמה חברתית משותפת . החברה הישראלית מהווה כור היתוך שהעימות מצומצם בו , תוך התעלמות מן ההבדלים , והסולידריות זוכה במעמד רם . רק לאחרונה החל הציבור הישראלי להכיר בקיומם של הבדלים בין בני העדות , אולם נראה שטרם הגיע הזמן שיכירו בכך מטפלים העוסקים בכך בעבודתם היומיומית . הנטייה האנושית הכללית לא לעסוק בהבדלים בין המגדרים מילאה תפקיד חשוב בחוסר המודעות להבדלים הללו בטיפול ; אולם ייתכן שגורמים נוספים יצרו את המצב . ראשית , ביהדות ובאיסלם קיימת הבחנה ברורה ביו גברים לנשים ברמת התפקידים הדתיים , ובשתי הדתות קיימת מערכת היררכית אידיאולוגית פטריארכלית . כתוצאה מכך , כל דיון בנושא של הבדלי המגדרים נתפס כאנטי דתי . שנית , ובניגוד לנקודה הקודמת , ההנחה המוקדמת שבני שני המגדרים שווים , שאיפיינה את עבודת חלוצי המטפלים הסוציאליים , הניעה רבים להניח שהשוויון מהווה חלק מחיינו . שלישית , המטפלים בישראל נוטים לא לערב את עמדותיהם הפוליטיות והאידיאולוגיות בעבודתם הטיפולית . הפמיניזם , למשל , היה תנועה שולית בישראל עד לפני שנים ספורות , ושימוש בחומר בנושא ההבדלים בין המגדרים נחשב לאקט פוליטי , ולכן פסול לשימוש במהלך הטיפול . המטפלים נוטים לבחון הבדלים המתקיימים ברמה האישית . נכות ומחלה מהווים מוקד לטיפול והתערבות של העובד הסוציאלי זה שנים . ההיבט הפוליטי של השונות נותר מחוץ לשיח הטיפולי , כמו גם האבחנה שגישה אישית שווה לעמדה פוליטית . המטפלים בישראל חשו ונקטו בגישה על פיה עליהם להרחיק את סולם הערכים האישי שלהם מחדר הטיפולים . שינויים כבדי משקל מתרחשים כיום ומטביעים חותם בתודעה של קהיליית המטפלים . השיח הפוסט מודרניסטי בכל תחום כמעט הוביל להבנה שכל מה שאנו עושים הוא אקט פוליטי , והתעלמות מן ההבדלים מהווה נקיטת עמדה . נוסף על כך
|
|