|
|
עמוד:53
נדף הימנו , ולמושג זה היה צליל צורמני בזמנו . זיבוטינסקי , כאמור , היה אנטי-מיליטאריסט , למעשה , פאציפיסט , שונא-מלחמות ושפיכות-דמיס . אך עם זאת היה גם מדינאי פקוח-עין , שראה את המציאות כמות שהיא . כאשר השופט שמשון זוכה בהתערבות-משחק , במשתה עליז עם מרעיו הפלישתים , אין הוא דורש סדינים , חליפות-בגדים או עדיים , כי אם חרב , וצוואתו ל"שועליו" היא — לצבור ברזל ולרקעו . מאמר אחר רב-חשיבות של זיבוטינסקי נתפרסם ב — 1932 "על אוואנטוריזס" — הרפתקנות , במובנה החיובי . כל-עצמו היה המאמר הזה כעין קריאה למרי ולמרד , מתן גושפנקא מדינית ומוסרית ל"עליה בלתי-חוקית . " מה זכות יש להם לאנגלים לנעול את שערי ארץ-ישראל בפני היהודי , ומה משמעה של "עליה בלתי-חוקית ! " עצתו לנוער היהודי היתה ללמד עצמו "לגנוב את הגבול" — "אילו הייתי צעיר הייתי מלגלג על האשרות שלהם ועל האיסורים שלהם . בלתי אפשרי ? ספרו זאת לסבתא , לא לי . קשה כן ; קשה מאוד — כן ; אולם בכך נעוצה האוואנטורה , בשעה שמטפסים על הרים גבוהים , לא על נמוכים ... אילו הייתי צעיר אפשר שהייתי פותח כשיטת תעמולה חדשה לגמרי , מצוייד בסמל חדש : צפצפה , צפצפת-פח פשוטה שמחירה רק פרוטות אחדות . וסיסמת התעמולה היתה : צפצפו על חוקיהם ועל איסוריהם " ! למן היום בו דרכה רגלו של זיבוטינסקי על אדמת ארץ-ישראל בהגיעו אליה ב , 1918 במסגרת הגדוד , היה בדעתו להשתקע בארץ . ב 1926 הגיש לשלטונות בירושלים בקשה לאזרחות , וב 1928 עלה לארץ כדי להגשים את החלטתו . כיון שהוא לא רצה לקבל שכר מקופת מפלגתו , ומכיון שעבודתו העתונאית עדיין לא היה בה כדי לפרנס אותו ואת משפחתו ( העתונות הרוסית נסגרה בפניו , כמובן , מאז המהפכה , והעתונות היידית עדיין לא הספיקו לה אמצעיה להעניק שכר-סופריס ראוי לשמו , ( נזקק למשרה בתחום כישוריו , ואמנם , ב , 1928 נתקבל בתור מנהל בירושלים של חברת הביטוח " יהודה . " לא היתה זאת משרת-כבוד , והוא שקד על תפקידיו בנאמנות רבה ולא הניח לענייני המפלגה לגזול מזמנו ה"מכור . " עורך "דואר היום" בואו לארץ קידם את מפלגתו בצעדים גדולים . המונים נמשכו להאזין לנאומיו , מהם שנשתכנעו בצדקת דרכו והצטרפו אל שורות מפלגתו . ב 1928 הוא נתמנה לעורך היומון "דואר היום , " שנרכש על-ידי ראשי הצה"ר מידי איתמר בן-אב"י , בנו של אליעזר בן-יהודה , ונעשה שופר לרביזיוניזם . חבורת עתונאים מוכשרת נתקבצה סביב העתון , ותפוצתו הלכה ורבה מיום ליום . ז'בוטינסקי
|
|