|
|
עמוד:40
במציאותו של הגדוד לא ינסו להתנכל למפעל הציוני . ואין לסמוך על חסדם של הצבא הבריטי והשוטרים הערבים בעת חירום , ולא יתכן להיהפך ל"יהודי חסות" עם שהחייל האנגלי נדרש לשפוך את דמו בשבילנו . זיכוטינסקי לא גרס גם את קיומה של הגנה יהודית במחתרת ולא ראה בה תחליף לגדוד העברי . מהגנה עצמית , טען , נודף ריח של מציאות גלותית ן אומה החותרת לחידוש עצמאותה מן הדין שתעמוד על הצורך בהקמתו של צבא המתפקד בגלוי . ארגון הגנה במחתרת כרוך בהרבה תופעות שליליות ו רכישת נשק בחשאי , אימון צבאי בלתי-יעיל במרתפים וחשש מתמיד להתנגשויות עם השלטון הבריטי , תוך שזה נוקט את שיטת החיפושים , ההחרמות , המאסרים והמשפטים . ז'בוטינסקי היה משוכנע שניתן לקבל את הסכמתה של ממשלת לונדון לחידוש הגדוד , ועיקר הקושי לכך היה נעוץ בשאלת התקציב . קופת-האוצר של אנגליה נידלדלה כשנות המלחמה והממשלה עשתה כמיטב יכולתה לקצץ בהוצאות משרדיה . לפיכך הציע זיבוטינסקי להנהלה הציונית להתחייב רשמית לשאת בהוצאות החזקתו של הגדוד , שלפי אומדנו התבטאו בסך של 120 , 000 לי"ש לשנה . בעיית מימון הגדוד והשאלה , אס יש להמיר את הגדוד בהגנה , נידונו בהרחבה במושב הוועד הפועל הציוני בפראג , ביולי , 1921 ודעתו של זיבוטינסקי — היא שנתקבלה ונעשתה למדיניותה הרשמית של התנועה הציונית כולה . בנובמבר אותה שנה יצאה משלחת ראשונה מטעם קרן היסוד לארה"ב , וזיבוטינסקי השקיע עצמו רובו ככולו במאמץ ההסברה וההתרמה . הוא עשה באמריקה למעלה מחצי שנה , ביקר בחמישים ערים והביא את דבר הציונות לקהילות ישראל . המטרה היתה לשדל את היהודים להפריש "מעשר" מרכושם ומהכנסתס השנתית למען המדינה היהודית בדרך ( בנוסח המעשר המקראי , ( אך לא בכל מקום האירה ההצלחה פנים לתועמלנים הציוניים , שתכניתם נראתה עדיין בעיני המוני בית-ישראל בבחינת חלום רחוק . " הספר הלבן 1922 , " ובינתיים הגיעו מארץ-ישראל ומלונדון שמועות מדאיגות על חולשתו של השלטון הבריטי . התנועה הלאומית הערבית החלה להרים ראש , וממשלו של הרברט סמואל , עקב נטיותיו ה"ליבראליות' , התחיל נוקט מדיניות של ויתורים על חשבון היהודים . במארס 1921 שידל וינסטון צירצ'יל , שר-המושבות הבריטי , את עבדאללה , בנו של המלך חוסיין , שלא להפעיג להרפתקה צבאית נגד הצרפתים בסוריה , תמורת משרת-שלטון ברבת-עמון . לימים נתחזק מעמדו של עבדאללה עוד יותר משהוצא
|
|