|
|
עמוד:33
חבר בוועד זה , הזמינוהו לבוא ולחוות את דעתו על הבעיה הנדונה . הוא היה סבור שלא ניתן , מבחינה אסטראטגית , להגן עלתל-חי ועל כן היתה עצתו להחזיר משם את טרומפלדור וחבריו דרומה . לעומתו חייבו רוב חברי הוועד הזמני , ונציגי מפלגות הפועלים בראשם , את המשך עמידתם של המתיישבים על משמרתם בטענה , שאין נסיגה — בכל המסיבות — עולה בקנה אחד עם עקרונות הציונות . זיבוטינסקי היה משוכנע , כי חרף הבטחתם והכרזותיהם החגיגיות לא יהא לאל ידי חוגי הפועלים לשלוח לצפון את התגבורת הנחוצה , ובהפקרת חיי אדם ראה משום קלות-דעת . למרבה צערו נתגשמה תחזיתו . מן הראוי להוסיף , כי להנחה הרווחת , שלפיה — בזכות עמידתם של טרומפלדור וחבריו בתל-חי עד הסוף המר , נכללה , בסופו של דבר , "אצבע הגליל" בתחומי ארץ-ישראל , אין אישור לפי המקורות ההיסטוריים . נפילתו של טרומפלדור עשתה על זיבוטינסקי רושם עצום , ומאז טיפח את זכרו וממש ערך לו פולחן-גיבורים . הוא עש א י ו סמל למאבקו הצבאי של העם לשחרור לאומי , — מורה-דרך לרבבות הלוחמים שהלכו בעקבותיו . את תנועת הנוער שיצר זיבוטינסקי לימים , קרא בית"ר ( באייתו את שם הגיבור הגלילי : טרומפלדור , ( ושם המוסד הכספי של מפלגתו היה "קרן תל-חי . " ב"מגילת הגדוד" הוא מקדיש לטרומפלדור כמה ממיטב עמודיו ומעלה על נס את " הפסיכולוגיה של אין דבר" שלו . היו שטענו כי זיבוטינסקי מתעלם מעיקר ייחודו של הגיבור הגלילי — דבר היותו סוציאליסט וכמיהתו ליצירת חברה שוויונית . על כך השיב זיבוטינסקי : "נכון , הוא גם יסד את 'החלוץ , וגם זוהי אבן-חן חשובה בכתרו . אבל בזכרון הקיבוצי של עמנו תרומפלדור הוא בראש וראשונה חייל " ... ואין מעריצים בטרומפלדור את ה"קדוש" דווקא — את האדם שמת יפה , אלא את האדם שנלחם יפה . — "קדושים וקרבנות היו לנו בדורות לאלפים : איש מהם לא זכה בכבוד להיהפך לאגדה . זכותו של תרומפלדור אינה בכך , שהערבים הרגו אותו , אלא בכך , שהוא הגן על ישוב יהודי בנשק ביד והרג ברוצחים קודם שהם הרגוהו ... לכן קדושה לנו המצודה תל-חי אלף מונים מתל-חי הקבוצה . " בדרום הארץ היה המצב מאיים לא פחות , וזיכוטינסקי חזה אפשרות של פוגרום . ביולי 1919 ביקר בארץ-ישראל השופט לואי בראנדייס , ומשביטל הלה את חששו של זיבוטינסקי וביקש להרגיעו באמרו , כי תחת משטר בריטי נאור לא ייתכנו פרעות , השיב לו זיבוטינסקי : "אנחנו , שמרוסיה באנו , דומים לכלבי ציד המריחים דם מרחוק . " בראשית 1920 החל זיבוטינסקי מארגן את ה"הגנה" בירושלים ; המשימה הוטלה עליו מטעם "ועד הצירים" ובמימונו . תוך זמן קצר נתגייסו לשורותיה כ 800 צעירים מכל שכבות העם
|
|