2 תנופת פעולה בקרב יהדות רוסיה

עמוד:20

יותר להטות אוזן לסיפורי-אגדה מאשר להשתתף בפועל במימושם ! פעמים לא היתה יואנה מוכנה למאבקים נפתלים ומרובי-סבל מבחינה נפשית . היא גס לא נמש-כה לארץ-ישראל , ורק מתוך נאמנות לבעלה נאותה להשתקע בה , לפי מצוותו , לאחר מלחמת העולם הראשונה . רק בשנת 1933 נרתמה אף היא לעבודת התנועה שחולל ז'בוטינסקי ונתייצבה בראש "קרן תל-חי . " בהרבה בדידות נתנסתה בשנות חייה . ז'בוטינסקי הירבה מאוד בנסיעות ; נע ונד היה , "תושב מסילות-הברזל , " ופעמים הם נותקו זה מזה לכמה שנים עקב פעילותו הציונית . מתוך רגש של הוקרה אמיתית הקדיש לה זיבוטינסקי שיר לירי נוגע עד הלב — "מדריגל" — ובמעמד חבריו ומעריציו הביע הוא לה את רחשי לבו . ? "זכרתי לך את חסד נעוריך , לכתך אחרי במדבר " ... באודסה נולד להם בנם-יחידם , ערי-תיאודור , בדצמבר . 1910 המאבק להשלטת העברית במאבק רב-תנופה השתתף ז'בוטינסקי באותן השנים למען השלטת העברית בחיי ישראל . יסוד ראשון במעלה ראה בה בתהליך ההגשמה הציונית . כמעט יחיד בקרב כל מנהיגי הציונות , העלה אותה לדרגת יעוד וקייס את המצווה בגופו ; עם בנו מגילו הרך דיבר אך ורק עברית . כן היה סבור , שכל שוקל שקל ציוני וכל ציר לקונגרס הציוני חייב לדעת עברית , והוא לא יכול לשאת את החרפה שהיידית-אשכנזית משמשת כל השנים בבחינת הלשון הרשמית של הקונגרס . משנתקבלה בוועידת היידישיסטים בצירנוביץ ( ב ( 1908 ההחלטה שלפיה הוכרזה היידית ללשונם הלאומית של היהודים , יצא הוא חוצץ נגד ההחלטה , אם כי בעומק הכרתו ידע , כי רק על דרך החיוב תסוכל סכנת השתלטותה של היידית . בראש ובראשונה יש להחדיר את תודעת העברית בלב מנהיגי ישראל עצמם . אופייני היה הדבר , שבחגיגת יובלו ה 75 של מנדלי מוכר-ספרים ( ב ( 1910 נישאו נאומי הברכה ביידית וברוסית , ואילו ז'בוטינסקי הפתיע את המסובים בנאום עברי מלבב בהברה הספרדית . אמנם , ההנהגה הציונית ברוסיה היתה מוכנה לשלם מס-שפתיים ללשון הלאומית מתוך הכרה שיש בה כדי לשמש כלי יעיל להקניית תרבות ישראל , היא אף דגלה בשיטת "שתי חמישיות , " כלומר , הצבת מטרה שלפיה יש לקבוע כי לפחות 40 ° / 0 מתכנית הלימודים בבתי-הספר של "חברת מפיצי השכלה בין יהודי רוסיה" יוקדשו להוראת עברית והיסטוריה יהודית . ואולם ז'בוטינסקי היה משוכנע כי כל פשרה לגבי עקרון הנהגת העברית יהא בעוכרי המאמץ . הוא הטיף להשלטת העברית בתור שפת-הוראה כללית בכל בתי-הספר , למן המכינה ועד לגימנסיות . לדעתו לא ניתן היה להקנות ערכים לאומיים באמצעות כלים זרים . רק בלבוש עברי יהיה אפשר

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר