|
|
עמוד:9
המושב החקלאי הפורח של שנות השישים והשבעים , אשר העניק רווחה למתיישביו ולבניהם , אך כיום חזותו קודרת במידת מה . דעיכתו קשורה בחלקה לתמונת מצב לאומית של קשיי ההתיישבות החקלאית וירידת קרנה . אולם מתברר , שקיימת גם סיבה מיוחדת מפתיעה לדלדול המושב : האבות והאמהות יוצאי צפון אפריקה לא עודדו את ילדיהם להישאר במקום , להשתתף בנכסיו ולרשת אותם בבוא היום . בכל זאת , בני ובנות המושב נשארו בקירבת מקום למשפחותיהם ולקהילתם . הם בחרו להתיישב בערים ועיירות סמוכות למושב , ונמנעו מלעקור למרכז הארץ . החזק של אנשי הקליטה של שנות החמישים והשישים , שכיוונו את העולים לאזורי הפריפריה , הפך למציאות של ביסוס ההתיישבות באזורי הארץ המרוחקים , אך בצורה שונה מזו שהם תיכננו . תוך כדי כך גם השתנה סגנון חיי המשפחה של יוצאי הרי האטלס . שוקד התכוון לכלול במהדורה זו פרק נוסף , אודות תהליך ההתאוששות של המנהיגות הדתית הכריזמטית של יהודי מרוקו וחידושה של מסורת הערצת הקדושים . הפרק לא שולב בשל התייחסותו לאישים הפעילים עדיין ושהדיון בהם נוגע בהיבטים החורגים מאופי שאר הפרקים . דיון זה יופיע במקום אחר ( שוקד , תשנ"ט . ( בפרק שמונה עשר מתאר דשן את גלגולי הדתיות של המזרחים בעשור האחרון , כתוצאה של מפגש הדתיות המזרחית עם הדתיות והחילוניות של האשכנזים . בדיון זה משתלבות תוכנות חדשות על טיבה של המנהיגות הרבנית בארצות המזרח ועל טיב העלייה המסורתית שבאה משם , בהשוואה לתופעות המקבילות אצל האשכנזים . הפרק מתאר את צמיחתה של אליטה דתית חרדית חדשה בקרב צעירים בני יוצאי המזרח , שלמדו בישיבות אשכנזיות . אליטה צעירה זו מהווה מקור גיוס חדש להנהגה הדתית של קהילות , שאיבדו את מנהיגיהן המסורתיים עם העלייה . pxV בפרק תשעה עשר מסכם דשן רשמי ביקור באי ג'רבה , עת ליווה קבוצה של ישראלים ג'רבאים שעלו משם לפני עשרות שנים , וחזרו עתה לראשונה לראות את מחוזות ילדותם . המבקרים הישראלים בג'רבה גילו מודעות לשינויים שחלו אצלם , לעומת היהודים שנותרו בקהילות מוצאם , ותגובתם התבלטה באיפוק רחוק מנוסטלגיה . התצפית בקהילה מזרחית במקום מוצאה מהווה נסיון נדיר באנתרופולוגיה יהודית . יסודותיה של תרבות מדינת ישראל מעוגנים במקורות היסטוריים , אידיאולוגיים , גיאוגרפיים ותרבותיים מגוונים . בין עמודי התשתית ברקמה מורכבת זו עומדים השטעטל המזרח אירופאי , המלאה המרוקאי וההארה התוניסאי . החזרה למקורות , לסיפורי ההתהוות , ולתולדות תהליכי ההתערות בארץ של יהודי צפון אפריקה , יש בה אלמנט נוסטלגי . אך יש בה גם ערך קיומי להבנת המקום בו אנו עומדים בהווה , והכנה לקראת גלגולי העתיד . בפתח המהדורה הראשונה של דור התמורה כתבנו :
|
|