|
|
עמוד:10
במוקד של מחלוקת חריפה . הוויכוחים סביבם התנהלו לא רק בוועדות ממשלתיות ובכתבי עת מקצועיים , אלא גם מעל דפי העיתונים היומיים ובאולפני הטלוויזיה , והדיהם הגיעו לקהלים רחבים . הסערות התקשורתיות הללו נמשכו אומנם זמן קצר בלבד , אך תכיפותן ועומק הרגשות שליוו אותן העידו כי מדובר ביותר מאשר ויכוח על תוכניות לימודים וספרי לימוד להיסטוריה : המאבק על דמותו של העבר היה , למעשה , מאבק על דיוקנו של ההווה , ומאחורי הדיון הפדגוגי הסתתר ויכוח נוקב בשאלות של זהות לאומית , דתית ואתנית . המאמרים בספר זה עוסקים באותן סוגיות הנוגעות בקשר בין היסטוריה , זהות וזיכרון , אך הם מציעים פרספקטיבה שונה העוזרת למקם את הדיון הציבורי בהקשריו הפוליטיים , החברתיים והתרבותיים הרחבים . מאמרו של יהושע מטיאש , הפותח את הספר , מנתח את תהליך עיצובה של תוכנית הלימודים הממלכתית בהיסטוריה , ומניח בכך את היסודות לשאר המאמרים , העוסקים בהיבטים שונים של הגישה הממלכתית לייצוג העבר הלאומי . מטיאש עוסק בנסיונם של אנשי משרד החינוך ליצור תוכנית שתקנה תמונה אחידה , רציפה וכוללנית של ההיסטוריה של עם ישראל , המבוססת על תפיסתו של בן ציון דינור , ובהתנגדויות שהתעוררו כלפיה . הוא מבליט את חשיבותו של ציבור המורים , שנדחק בדרך כלל לשוליים במחקרים על אודות תוכניות לימודים , ומצביע על השינויים בעקבות מלחמת ששת הימים , הנושאים אופי דואלי : מצד אחד , חיזוק התפיסה הציונית , המבליטה את חשיבותה של ארץ ישראל ; ומצד אחר , דגש חזק יותר בהיבטים הדיסציפלינריים של הוראת ההיסטוריה , ותפיסה פלורליסטית ואוניוורסלית יותר של העבר . אמנון רז קרקוצקין ממשיך במאמרו את ה"סיפור" שהחל בו יהושע מטיאש , אך לטענתו , גם תוכניות הלימודים וספרי הלימוד החדשים של שנות התשעים אינם שונים באופן מהותי מאלה שקדמו להם . הם מיישמים אומנם חלק מן המסקנות של ההיסטוריוגרפיה החדשה ביחס לסוגיות כגון היווצרותה של בעיית הפליטים הפלשתיניים והיחס ליהודי עדות המזרח , אולם בבסיסם הם מציגים את העמדה הציונית הישנה , המתבוננת על העבר דרך עיניה של הקבוצה האשכנזית הדומיננטית , תוך התעלמות מנרטיבים אחרים . רז קרקוצקין אינו מציע נרטיב חלופי "נכון" יותר , אלא מצדד בריבוי נקודות מבט ובחשיפת התלמידים לוויכוחים ולמחלוקות באופן שיוכל גם לחדד את חשיבתם ההיסטורית . המחר . תל אביב : ספרי תל אביב ; יעקובי , דני ( עורך ) . < 1999 > עולם של תמורות . ירושלים : משרד החינוך , האגף לפיתוח תוכניות לימודים . ספרו של יעקובי נפסל לשימוש על ידי שרת החינוך לימור ליבנת בינואר . 2001
|
|