|
|
עמוד:8
קולקטיבי ? התשובה על כך אינה פשוטה , בשל מורכבות התהליך הקובע את דימויי העבר המוצגים במערכת החינוך . מפתחי תוכניות הלימודים וכותבי ספרי הלימוד בהיסטוריה נשענים אומנם על כתביהם של היסטוריונים מקצועיים , המשתדלים להיות נאמנים לעבר , אולם הם מביאים בחשבון גם שיקולים פוליטיים עכשוויים המיוצגים על ידי קברניטי משרד החינוך וקבוצות לחץ חברתיות שונות . נוסף על כך , ובניגוד לשיח האקדמי , נדיר למצוא בחומרים המשמשים להוראת ההיסטוריה מגוון של גישות או חילוקי דעות . המעבר מספר ההיסטוריה לספר הלימוד כרוך בדרך כלל בתהליך של האחדה והשמחה , שנועד לאפשר לתלמיד לעכל כמויות גדולות של "חומר" אך מביא לידי הצגת תמונה חד ממדית של העבר . החשיפה של מספר גדול של תלמידים לתמונת עבר כזו מביאה , בסופו של דבר , לידי יצירת זיכרון קולקטיבי המעוגן ברשמים שספגה האוכלוסייה הבוגרת בעת שהותה בבית הםפר . ההיסטוריון המקצועי , בהיותו בן בית בתרבות ובחברה מסוימות , אינו יכול להיות חסין מפני השפעת זיכרון זה , אם כי הוא יכול , בתורו , גם להשפיע עליו . זהו תהליך דיאלקטי שבו יש להוראת ההיסטוריה בבית הספר תפקיד מפתח , מכיוון שהיא מהווה את אחת החוליות החשובות המקשרות בין כתיבת ההיסטוריה לבין הזיכרון הקולקטיבי . תהליך כזה ניתן למצוא גם בישראל , שאינה שונה בכך ממדינות לאום מודרניות אחרות : ה"קולקטיב" שהזיכרון שלו מיוצג בתוכניות הלימודים ובספרי הלימוד להיסטוריה הוא האומה השלטת במדינה . העבר שהתלמידים אמורים להכירו הוא , בראש ובראשונה , העבר הלאומי , וזה גם הנושא העיקרי המעסיק את ההיסטוריונים הממוסדים . אך בכל הנוגע לקשר בין העבר , הלאום והמדינה , אין מדינות הלאום עשויות מעור אחד . יש ביניהן כאלה , כגון צרפת ואנגליה , שיצרו את המסגרת המדינית עוד קודם ליצירת הלאום , ולעומתן אחרות , דוגמת גרמניה ואיטליה , שבהן הדחף הלאומי קדם ליצירת המדינה . במדינות מן הסוג השני חשיבות העבר גדולה במיוחד משום שבהעדר מסגרת מדינית יש לבסס תחילה את הזהות הלאומית על סממנים תרבותיים . תחושה של עבר רצוף , הנמשך לאורך זמן , הינה מרכיב מרכזי בזהותה של כל קהילה . עבר כזה מאפשר לחברי הקהילה לדמיין את עצמם כמשתייכים לישות עצמאית ואחידה , גדולה ונעלה יותר מכל אחד מן היחידים המרכיבים אותה בהווה . ישראל נמנית עם מדינות הלאום מן הסוג השני משום שהתנועה הציונית עיצבה לעצמה תרבות לאומית ייחודית עוד לפני הקמת המדינה . המאמץ הרב שהושקע בעיצוב התרבות הלאומית כלל , בין היתר , הבניה של תמונת עבר שתאמה את מטרות התנועה בהווה . כך , למשל , הודגשה התקופה הקדומה בחיי עם ישראל , כאשר היה ריבון בארצו , על חשבון התקופה שבה היה בגלות , נתון
|
|