|
|
עמוד:3
מהרעיונות המתוארים בספר , אלה שמעורבים בהם תלמידי מתמטיקה בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים . ב 1988 עברתי מאוניברסיטת רדלנדס לאוניברסיטת לואיזיאנה . נקטתי צעד זה כדי לעבוד במחיצת התאורטיקנים הבולטים בתחום תכנית הלימודים , שקיבץ אז ביל פינאר . לתקופה של שנתיים או שלוש היו באוניברסיטת לואיזיאנה , כמדומני , יותר תאורטיקנים בולטים של תכנית הלימודים מבכל אוניברסיטה אחרת ברחבי ארצות הברית . נוסף על ביל , אני חב רבות להערותיהם ולביקורתם של ז'אק דאיינו , דייוויד קירשנר וספנסר מאקסי , וכן לתלמידי תואר ראשון נפלאים , שעל תקן של "חברים של יום שישי" ביקרו את הפרקים בגלגוליהם הרבים . באמצעות תהליך זה רכש הספר יותר ויותר אופי משלו וכן איכויות פוסט סטרוקטורליות והרמנויטיות מסוימות . אותם סטודנטים ותרומותיהם יקרות הערך רבים מכדי שאפרטם , אולם ראוי לאזכור מיוחד תפקידם של ג'ון סט , ג'וליאן וון סונג הוו ; ג'ון בדק בדקדוק ניסוחים וטיעונים , במיוחד אלה הנוגעים לארגון עצמי , וון םונג עמד על כך שאקרא את סרה , נוסף על ליוטאר ופוסט סטרוקטורליסטים אחרים . ספרי השתבח בזכות תרומתם , ועל כך אני מודה להם . במהלך השנים שחלפו באוניברסיטת לואיזיאנה עבר הספר חבלי לידה באשר להכרעות סופיות בתוכנו ובאשר לניסוחים המופיעים בו . תהליך " יילודו" של הספר שייך לעורכים ג'ונאס סולטיס , בריאן אלרבק וניל סטילמן , שגילו תמיד תמיכה רבה , תובנה ביקורתית ונדיבות מתמדת . ג'ונאס היה חריף דיו לראות סדר ( פוטנציאלי ) בגרסאות המוקדמות , הכאוטיות , שהצגתי לפניו , והשכיל למנות את בריאן שיעזור לי לפתח סדר זה ( שלא הגיח באופן ספונטני . ( בריאן גילה תובנות רגישות להדים והיטיב לעודדני , בלא לחץ מיותר , במשך שנתיים של שכתובים . ניל עזר לי להגן על אותן מוזרויות צורניות החביבות עליי , כגון התמכרותי לקווים מפרידים . תודותיי והערצתי לשלושתם . Teachers College Press הוא אכן בית נפלא , ושום סופר לא יכול לבקש עורכים טובים מאלה . אני חב רבות גם לאותם חברים שעודדו את האיחוד ביני לבין הרעיונות המובעים בספר : נל נודינגס , איליין אטקינס , היו מנבי , דונלד אוליבר , צ'ט באוארס , אלכס מולנר , טד אאוקי , דאיו סאוואדה ( שעודדני לספר
|
|