מבוא

עמוד:יא

בסיום מדידות הקרקעות ומיפוין . פקידי הממשל סברו , שגם קרקעות הנגב מוחזקות באופן זה , וחששו מקידום הפעולות לרישום הקרקע . סירוב זה נומק בטיעון , שפעולות הרישום יעוררו התנגדות בקרב הבדואים נגד השלטון הבריטי בנגב . הגורם השלישי בזירת ההתרחשות היו הבדואים , תושבי הנגב . מרבית שבטי הנגב טרם הפסיקו בנדידתם , ומידת יכולתם להוכיח בעלות על הקרקע ולמוכרה נראתה מפוקפקת . ברם , רוכשי הקרקע היהודים גילו כבר בראשית העשור הראשון למנדט , כי מסורות הבעלות בקרקע בקרב הבדואים נשענות על מסורת שהתגבשה בתקופת השלטון העות'מאני , ונתעצבה בהשפעת חוקי הקרקע , והן מאפשרות לשיח'ים ולנכבדים למכור קרקע גם בלא שהיה בידם שטר קניין ( קושאן . ( ככל שלמדו היהודים את סבך כללי המסורת המקומית , וככל שהיטיבו לעקוף את מגבלות התקנות והחוקים — כן זירזו את קצב רכישת הקרקע מהבדואים והכשרתה לקראת התיישבות . לאחר המאורעות בשנת 1929 נסוגו הבריטים מכוונתם להקים ישות מדינית משותפת בארץ ישראל , בסיוע הערבים והיהודים . השלטון החל נוהג בסגנון דומה לעבודת המינהל הבריטי בשאר המושבות , והמדיניות המקומית העדיפה מינוי ועדות חקירה לעניינים השנויים במחלוקת בין שתי הקהילות היריבות , ואלה נשענו על מומחים . VrirnV pnn ועדות חקירה אלו , שקמו בשנות ה 30 וה 40 על מנת לבחון את הסיכוי הכלכלי , החקלאי וההתיישבותי של האיזור , השפיעו אולי יותר מכל על גיבושה של מדיניות קרקעית ציונית בנגב . כנגד המלצותיהן של הוועדות שפסלו את האיזור כשטח התיישבות , הציגה הסוכנות היהודית השקפה שונה לחלוטין , שעיקרה שיתוף פעולה בין היהודים לבדואים והקמתה של התיישבות יהודית בנגב בלא נישול התושבים המקומיים , בלא פגיעה ברמת חייהם , ותוך דאגה לשמירת האינטרסים הבריטיים באיזור . השקפות אלה לא התקבלו על דעת מעצבי המדיניות בלונדון , והברירה שנותרה לתנועה הציונית היתה — חקירה עצמאית של הנגב , וצעידה זהירה במסלול רכישת הקרקע וההתיישבות . כוונתנו להראות את זיקות הגומלין בין המדיניות הקרקעית הציונית וההתיישבות בדרום ובנגב לבין מדיניות הממשל הבריטי , מחד גיסא , ותגובת תושבי האיזור , מאידך גיסא . לפיכך בחרנו בשיטת מחקר משולבת , המציגה במרכזו של כל פרק זמן את האירוע הפוליטי היזום בידי הבריטים , ואת התגובה הציונית שהתגבשה בעקבות יוזמות אלו . תוצאות התגובה הציונית בשטח , בין ברכישת קרקע ובין בהתיישבות , יצרו כמובן מצב חדש , אשר הגורמים השולטים במרחב הוכרחו לקחתו בחשבון ולהתאים את עמדותיהם . הניסיון להגדיר את גבולותיו הגיאוגרפיים של מרחב הנגב אינו פשוט כלל ועיקר . את גבולותיו הגיאוגרפיים של איזור ספר מדבר ניתן לקבוע על פי כמות המשקעים השנתית ומאפייני האקלים , תוך התייחסות למבנה הטופוגרפי . שיטות נוספות , כמו קביעת הגבול סביב האיזור הטבעי , שיטת הגדרת לב האיזור והשוליים , או הסתמכות על מאפייני

יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר