ישעיהו גפני חקר תקופת בית שני, המשנה והתלמוד ותרומתו של שמואל ספראי

עמוד:י

נוסח חדשות בכל תחומי הספרות הרבנית . כבר יותר משני דורות של חוקרים ישראלים מקדישים את עיוניהם לחקר תקופת הבית השני , ללא תחושה של מחויבות תיאולוגית כלפי משמעותם של אירועי התקופה . ודאי , עצם העובדה שחוקרים אלה גדלו ופעלו בתוך מסגרת מדינית יהודית חדשה , מציאות שדוגמתה נתקיימה לאחרונה רק בימי הבית השני , הולידה לעתים חששות , כי גם מחקר זה מושפע — אף שלא מדעת — מרצון להזדהות עם גיבורים מסוימים או להצדיק את מעשיהם מתוך אנלוגיה לימינו ; והדברים מכוונים בעיקר לטיפול הישראלי בכל הקשור במעשיהם של מורדים יהודים ומעשי קנאות על רקע מדיני . אולם חששות אלה נעשים בטלים וחסרי ערך לעומת התועלת העצומה שבחקירת ארץ ישראל של ימי הבית השני והתלמוד בידי חוקרים בני המקום , שהגיאוגרפיה והטופוגרפיה של pxn אינן רק ידועות להם מן הספרות , אלא מהוות חלק מהווייתם היום יומית . יחד עם התגליות הארכיאולוגיות הנחשפות מדי יום , מאפשרות הידיעות האלה פיענוח ופתרון סתומות בתולדות הבית השני ותקופת התלמוד , שנסתתרו בהכרח מעיני קודמיהם במחקר . לצידן של תגליות ארכיאולוגיות , ראוי לציין גם את מספרם הגדל של כלי העזר הספרותיים , שהועמדו לראשונה לרשותם של חוקרי תקופת בית שני , המשנה והתלמוד : מילונים , קונקורדנציות ליצירות הספרותיות השונות , ולאחרונה אף מאגרי מידע ממוחשבים . מבין כל אלה , דומה כי ראוי לציין במיוחד כלי מחקר שאליו נזקקים חוקרי התקופה מראשיתה ועד סופה , אשר הועמד לרשותם רק בדור אחרון . כוונתי לאוסף המונומנטלי של מ' שטרן ז"ל , הכולל את כל הקטעים בספרות היוונית והרומית המתייחסים ליהודים ויהדות . המציאות המתוארת , דרך משל , אצל יוספוס זוכה לא פעם לתוספת משמעות והארה על רקע דבריהם של סופרים נוכרים בני התקופה ; וכפולה ומכופלת תרומתו של אוסף זה , בכך שהוא מלווה במבואות , פירושים מאלפים וציונים ביבליוגראפיים מלאים " . כשם שחקר תקופת הבית השני הולך ומשתכלל , כך — ואולי ביתר שאת — ניתן לעמוד על חידושים ודרכי חקירה של תקופת המשנה והתלמוד , המבקשים גם הם לנצל את המידע הרב — הן בתחום הספרות והן במרחב הארכיאולוגי — שנצטבר ונתפרסם רק לאחרונה . חוקר התקופה שוב לא יתבסס על מקור מספרות חז"ל , מבלי להיזקק 8 ראה , למשל , הדיון על 'הקנאים בסוף תקופת בית שני כבעיה היסטוריוגראפיה , ' קתדרה , 1 ( תשל"ו , ( עמ' . 60-39 אין בכוונתי לייחס במסגרת וו מידה של לגיטימיות גם כלפי האשמות המוטלות נגר המחקר הישראלי — ובעיקר הארכיאולוגי — ה'מגוייס' כביכול על ידי גורמים פוליטיים , האשמות שניכרות בהן מדי פעם רוחות שלא ממין הטענה . זה של 9 יתרון חקירת א ^ ישראל בימינו ניכר גם בקובץ שלפנינו , ודוגמאות לכך ימצא הקורא בין השאר במאמריהם של ש' דר , א' עובדיה , ע' קלונר , ש' אפלבאום ודי בר"ג . 11 M . Stern , Greek and Latin Authors on Jews and Judaism , 3 vols ., Jerusalem 1974-1984 10 פרופי שטרן , שהחל עמנו במלאכת העריכה של הקובץ הזה , אף תרם לו מאמר , המתאר תרומתו של סופר יווני — טימאגנס מאלכסנדריה — להכרת מלכות בית חשמונאי . רק לימים נתברר , כי היה זה למעשה המאמר האחרון מפרי עטו של החוקר הדגול והאהוב שראה אור בשלמותו , כפי שיצא מתחת ידו ומוכן לדפוס .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר