|
|
עמוד:ט
היהודית כולה , כך ראוי לשאול לגבי כל אחת משאר היצירות הספרותיות ה'חיצוניות' מימי הבית השני . שאלות אלה מהוות , כמובן , רק חלק מן הקשיים הניצבים בפני חוקרי תולדות היהודים והיהדות בימי הבית השני ; ואילו המבקשים לעמוד על תולדות ישראל בימי המשנה והתלמוד נאלצים להתמודד עם מערכת סבוכה עוד יותר של בעיות , והגדולה שבהן היא ללא ספק העדר כל יצירה היסטוריוגרפית עתיקה המתארת את תולדות ישראל לאחר החורבן , מעין המשך לכתבי יוסף בן מתתיהו . מכאן ואילך 'יוסף איננו , ' ודי להשוות בין ידיעותינו על מהלכן של שתי המרידות היהודיות הגדולות נגד הקיסרות הרומית — מלחמת החורבן ומרד בר כוכבא — כדי ללמדנו עד כמה אנו מגששים בערפל בכל הקשור להעמדת מסגרת כרונולוגית רצופה ואמינה של המאורעות מלאחר חורבן הבית השני , וליתר דיוק — מן המקום בו נעצרת הרצאתו של יוספוס . כמקור עיקרי ניצבת לנו כאן בתמורה ספרות חז"ל , על כל מרכיביה וגווניה . ואולם כבר העירו רבים על הקשיים הרבים הכרוכים בכל נסיון להפיק מידע היסטורי מהימן ומדויק מדבריהם של חז"ל . הם לא כללו בדבריהם אלא את הנושאים שהיה להם עניין להעלותם , אם בתחום ההלכה ואם בתחום האגדה . כלומר , עלינו להזהר מלהסיק מסקנות על סמך מה שחז"ל לא הזכירו , מתוך מודעות לאופי האסוציאטיבי והאנקדוטאלי של ספרות חז"ל . יתירה מזו , אין לחפש אצל חז"ל — גם באותם נושאים שכן נידונו אצלם — גישה היסטורית מדעית , שמטרתה לשמר עבור הדורות הבאים מידע על 'מה שבאמת קרה . ' אף באותם מקומות בהם נדמה שחכמים משיחים לפי תומם על מציאות ריאלית וקונקרטית , יש תמיד להרהר אם אין לפנינו מסגרת ספרותית ריטורית המשמשת להעברת מסרים דתיים ומוסריים , ואין כאן אלא 'מציאות' המשועבדת למטרות נעלות אחרות . ועל כל אלה יש לחשוש תמיד מפני שיבושים בתהליך מסירתם של דברי חכמים עד לעריכתם הספרותית , דבר שנתרחש לעתים דורות רבים לאחר השמעתם לראשונה ; וכן עלינו להזהר מפני טעויות , השמטות או הוספות לאורך שרשרת המסירה של הדברים בכתבי היד ובדפוסים השונים . והנה , דומה כי הדורות האחרונים של חוקרי תקופת בית שני והתלמוד קידמו ושיכללו תחום זה של החקירה ההיסטורית היהודית כפי שלא זכו לעשות קודמיהם , כאשר מחד גיסא הם ערים למכשולים שמנינו ומבקשים להזהר מפניהם , ומאידך גיסא מנצלים לראשונה ובצורה מתוחכמת את מקורות המידע החדשים שנתגלו רק לאחרונה , הן בתחום המימצא החומרי ארכיאולוגי והן בכל הנוגע לגילוין ופרסומן של עדויות 5 ראה : מ '' ד הר , 'תפיסת ההיסטוריה אצל חז"ל , ' דברי הקונגרס העולמי הששי למדעי היהדות , ג , ירושלים תשל '' ז , עמ' . 142-129 6 לעניין זה ראה : י' פרנקל , 'שאלות הרמנוטיות בחקר סיפור האגדה , ' תרביץ , מז ( תשל"ח , ( עמ' ; 172-139 הנ"ל , דרכי האגדה והמדרש , א , גבעתיים , 1991 עמ' . 285-235 מסקנתו בכל מחקריו היא , ש'ההיסטוריון של תקופת התלמוד אינו יכול להתחיל להשתמש בסיפורי האגדה עד שחוקר הספרות לא סיים את מלאכת הניתוח הספרותי ; ' אלא שלטענתו , 'ההיסטוריונים אינם מוכנים להשתעבד למתכון זה' ( הנ"ל , מחקר סיפור האגדה ; מבט לעתיד לבוא , ' מדעי היהדות , 30 ( תש"ן , ( עמ' 7 . 25 וראה דבריו של א"ש רוזנטל , 'המורה , PAAJR , 31 ( 1963 ) , ' עמ' טו .
|
|