|
|
עמוד:320
זיהוים של כל המבנים הללו טרם נעשה . אין הם זהים בתוכניתם , למרות שרבים הדברים המשותפים ביניהם , ועיקרי הסגנון המאפיינים אותם מאפשרים לשייך את כולם ללא פקפוק לתקופה מוגדרת . מבנים אלה , שנהרסו כנראה ברעידת האדמה של שנת , 747 ידעו עוד מספר פרקי חיים בתקופות מאוחרות יותר — העבאסית ואף הפאטמית . בפרסומי החופרים -י לא היתה התייחסות לתוכנית המבנים בתקופות המאוחרות יותר , ואין הם יכולים איפוא להעסיק אותנו אלא בתקופה האמיית . ואף סיבה נוספת לכן : הבנייה הפוסט אמיית לא חפפה את תכניות הבנייה המקוריות מן התקופה האמיית , אלא היתה גיבובים דלים של מבנים , שנעדרה מהם תבנית כללית בהירה . ממילא , נדון בפרק זה רק בשלב של התקופה האמיית . הואיל ואין בידינו כל אזכור בכתובים על בנייתם של המבנים , לא ניתן לתארם בוודאות . מאידך גיסא , מאחר שנהרסו כבר במחצית המאה הח , ' יש לשייכם לבנייה בתקופה שבה החל עבד אלמלכ את פעילותו . כלומר , ראשיתם של המבנים ככל הנראה בימיו של עבד אלמלכ , אך כפי הנראה נמשכה העבודה גם בימיו של וליד הראשון . סביר להניח שהמבנים נועדו ברובם לצרכים חילוניים " . הם כללו מגורים , מבנים אדמיניס טראטיביים , מחסנים , מקוואות , מתקנים שונים למלאכות , וביניהם אולי אף מתקן צביעה . המבנים אינם זהים במידותיהם ; התוכנית של רובם היא של ריבוע , והחדרים , או האולמות , סדורים סביב , בארבעת צדדיה של חצר , המוקפת אכסדרות עמודים . מתוך קבוצת הבניינים בולט אחד , שהוא גם הקרוב ביותר למסגד אלאקצא , וגם המבנה הגדול ביותר במידותיו ; כינויו : בנין . 11 באמצעיתה של הצלע הצפונית שלו , כלומר בקיר הקרוב לכותל הדרומי של הר הבית , שהוא גם הקיר הדרומי של מסגד אלאקצא , נתגלו סימנים למציאותו של מעבר מקורה , אשר חיבר את הבניין שנתגלה בחפירות עם הר הבית . לפעמים אפילו גובלים הקירות זה בזה . תיאורי המכלולים , שהוקמו בראשית תקופת האסלאם בסביבות המסגד , מדגישים תמיד את מציאותו של בית השליט — דאר אלאמארה — בסמוך למסגד . 1 1 נוסף לכך יש שהיו מתקינים מעבר שהיה מוליך לפעמים למנהרה תת קרקעית , וזאת מתוך דאגה להבטיח את גישתו הבטוחה והמוגנת של השליט ממקום שבתו אל המסגד או לקיר הקבלה , כלומר במקרה דנן הקיר הדרומי . ומכאן שלפנינו , ככל הנראה , בניין 'דאר אלאמארה' של מושל ירושלים ( איור ' - . ( 4 בקווים כלליים , קיים דמיון בין תוכניות המבנים האמיים ליד הר הבית לבין שורת מבנים אמיים , הידועים בדרך כלל כשם 'ארמונות אמיים' הפזורים במרחב הסורי , בעבר הירדן ובארץ ישראל , דוגמת ח'רבת מיניא וח'רבת מפג'ר . מסגד אלאקצא בראשיתו של פרק זה נזכרה הקמתו של מסגד על הר הבית , שקדם אף לבנייתה של כיפת הסלע . מאוחר יותר , ברעידת האדמה של שנת , 747 נהרס מסגד אלאקצא , המתואר כיפה ביותר , ואת 'לבו' יי ראה : בן דב , עמי . 40-32 " על כל העניין מן ההיבט הארכיאולוגי ראה לעיל , פרק ב , ' עמ' 56 ואילך . 1 . 48 'vv , VTHJIP u זיהוי זה הוצע בשעתו על יךי , והוא נתקבל ברבים . ראה : בן דב , עמ' , 39 וראה לעיל , פרק ב , ' עמ' . 57 ' 6 בסוריה : ג'בל סאיס , וקצר אלח'יר אלעךבי ; ראה : קרסוול , א , חלק ב , תמונות ; 563 , 533 בירדן : קצר טובא , ראה שם , תמונה . 661 לעניין ח'רבת מפג'ר ראה p . 28 fig . 8 R . w . Hamilton , Khirbei al-Mafjar , Oxford 1959 .
|
|