פרק שנים-עשר האמנות והבנייה בירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה

עמוד:317

מבנה זיכרון , שבו מיוחסת קדושה מיוחדת לאתר , ומתמזגות בזה גם מספר מסורות טרום מוסלמיות , שכן מתחילה שימש המבנה ככל הנראה לזיכרון . תוכניתו של המבנה אכן משקפת משמעות זו ; הוא הרכזי ( קונצנטרי , ( וקבועה בו כניסה בכל צלע לסירוגין , כלומר ארבע דלתות הפונות לארבע רוחות השמיים . בשמונה קירות המתומן שבע קשתות ; בחמש המרכזיות קבועים חלונות ושתי הקיצוניות הנן גומחות עיוורות . החלל הפנימי מתחלק לשלוש מערכות ( איור , ( 1 בעזרת מתומן ביניים ראשון , הנושא קשתות והעשוי אומנות פינתיות עם שני עמודים בין כל שתי אומנות כאלה , שעה שהסלע הנמצא במרכז מוקף מעגל נושא קשתות , העשוי מארבע אומנות , ובין כל שתיים מן האומנות מצויים שלושה עמודים . מעל למעגל זה מתרומם תוף גבוה הנושא את הכיפה ( איור . ( 2 זהו אחד המבנים העשירים והמרתקים , ואפשר ללמוד ממנו רכות על רמת הבנייה בארץ במאה הד , שכן למרות מספר שיפוצים שנעשו במבנה בתקופות מאוחרות , הוא משמר את הנוסחה המקורית של המאה הד ללא פגם , כפי שהושגה בתפיסת החלל , בפיתרון בעיות הבנייה ובהתייחסות לפרופורציות . במספר רב של ניתוחים הנדסיים דנו במידות השונות של חלקי המבנה , ומחס של האלמנטים הארכיטקטוניים בינם לבין איור . 1 תוכנית כיפת הסלע ( על פי קרסוול )

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר