|
|
עמוד:316
כאשר עלתה השושלת העבאסית לשלטון חלו שינויים רבים , והיו לכך השלכות מיידיות על הפעילות בתחום הבנייה והאמנות . בירושלים משתקפים הדברים בהעדר פעילות כמעט מוחלט . את בירתם קבעו העבאסים מזרחה לאיזור זה , תחילה בבגדאד לאחר מכן בסאמרא ושוב בבגדאד , וערים אלה תופסות את מקומה של דמשק . היה בכך התרחקות מן המסורת האמנותית הסורית-ארץ ישראלית , ובעיקר התרחקותה של ירושלים מהתעניינותם הישירה והמיידית של הח'ליפים . מעט מאוד אפשר לזקוף לזכותם של העבאסים כשטח הבנייה בירושלים . גם קשה יהיה להתייחס , בבואנו לבדוק את המבנים , לסגנון או לפרטים ארכיטקטוניים מובהקים , הן משום שנעשה כה מעט , והן משום שאותו מעט לא שרד . כבר בתוך התקופה העבאסית התחילה הממלכה המוסלמית להתפרק , והיא התפצלה למספר נסיכויות עצמאיות למחצה . במאה הט' נטל לעצמו שליט מצרים , אשר מונה מטעם הח'ליפה בסאמרא , עצמאות . אלא שלא הסתפק בכך , והוא סיפח לאיזור שלטונו את ארץ ישראל . וכך , למשך כמה מאות בשנים היו גורלה של ארץ ישראל וגורל אמנות הבנייה בירושלים כרוכים בשליטי מצרים . פעילות זו התרחשה בתקופה הפאטמית . לא היתה זו בנייה בהיקף נרחב , אלא בעיקר שיפוצם של מבנים קיימים שנפגעו . תיקונים אלה , שבחלקם נשתמרו עד ימינו , מתועדים בכתובות . אולם בשעה שהשושלת הפאטמית ייסדה את קאהיר , בשנת , 969 והכריזה על עצמה כעל ח'ליפות , כאשר הפאר שלט בחצר השליטים , והאמנות הפאטמית היתה אחד השיאים באמנות המוסלמית , לא היתה תשומת לבם של השליטים נתונה לירושלים . פרט למבנה אחד , מסגד עמר , קשה להצביע על יצירות גדולות בירושלים , שהן פרי יוזמתם של הח'ליפים הפאטמים . כאלה הם פני הדברים עד לכיבוש הצלבני . כפי שכבר נזכר לעיל , התרכזה עיקר פעילותם של הכובשים המוסלמים באיזור הר הבית . המבנים כיפת הסלע המבנה הקדום ביותר בירושלים מן התקופה המוסלמית הקדומה , שהוא המבנה הקדום ביותר בעולם המוסלמי , עומד על תלו , והוא כיפת הסלע . הוא נבנה על ידי הח'ליפה עבד אלמלכ , והושלם , כפי שמעידה כתובת המצויה בתוך המבנה , בשנת 72 להג'רה , שהיא שנת . 691 / 2 ייחודו של המבנה בכך שהוא יוצא דופן בתוכניתו ואין כדוגמתו בכל העולם המוסלמי . המשמעויות השונות שניתנו כהסבר להקמת המבנה הולידו מספר אגדות ומסורות סותרות , ואלה הובילו לפולמוסים לא מעטים , ולא כאן המקום לפרטם . המבנה לא נועד לשמש מסגד , וכל תכנונו שונה בתכלית מן המתחייב בתוכניתו של מסגד . כיום אנו יודעים כי חלק מן הדעות המקובלות מקורן בכתובים העוינים את התקופה האמיית ואת שליטיה , וממילא , בעיות רבות משקפות גישות שאינן בהכרח עומדות במבחן העובדות . לבו של המבנה — הסלע , שימש ללא ספק מוקד ועילה להקמת ה'נרתיק' לסלע המקודש , ונקשרו בו משמעויות ותכנים שונים . שמו הערבי של המבנה הוא 'קבת אלצח'רה . ' ההגדרה של כיפת הסלע מתמצית אולי במונח הדיון המעודכן והמסכם במאמרו של ש"ד גויטיין . ראה ; S . D . Goitein , 'The Historical Background of LXX ( 1950 ) , pp . 104-108 the Erection of the Dome 01 ' the Rock ' , JAOS ,
|
|