|
|
עמוד:307
מחברי סוגים אחרים של הספרות הערבית , הצביעו במפורש על מקורותיהם רעל כך שחיבוריהם אינם אלא סיכום , העתקה או עריכה שונה של חיבור אחד או ליקוט מחיבורים אחדים שקדמו להם . בשלב זה נכנס מימד חדש בחיבורים והוא מימד הביקורת על מהימנות מוסרים מסוימים או מסורות מסוימות . המחברים הדגישו במקרים רבים שהמסורת המצוטטת על ידם איננה מתקבלת על דעתם בעיקר כגלל אחד המוסרים שלה , אך גם בגלל תוכנה או מקורה . היו כאלה שציינו שמסורת זו או אחרת מקורה במקורות יהודיים ( אסראאיליאת , ( ואין להתייחס אליה כאל מסורת רגילה , אך הם מצטטים אותה כדי שהחיבור שלהם לא יהיה פגום עקב השמטתה או כדי שלא יחשדו במחבר שהוא לא הכיר אותה . תופעה זו אופיינית לספרות האנתולוגיות הערביות , והחיבורים מתחילים לקבל , באופן הדרגתי , אופי ספרותי אנציקלופדי ( אדב , ( אופי שהלך וגבר בתקופה העות'מאנית על האופי הדתי היסטורי או הדתי . בשלב זה הצטיינו החיבורים באורכם , בהסברים שניתנו , תוך כדי מסירת המסורות , לנקודות לא ברורות או לנקודות שיש לגביהן חילוקי דעות . החיבורים כללו גם שבחים של ערים נוספות , בעיקר של ערי החוף כמו אשקלון , קיסריה , עזה וכן רמלה , יריחו , שכם ובית שאן . על פי רוב אין המחברים מסתפקים בשבחי ירושלים ומצרפים אליהם את שבחי אלשאם או להיפך , היינו ששבחי ירושלים היו חלק משבחי אלשאם . השלב הבא אחרי פריחת ספרות זו ( במאה הי"ד ) אפשר לכנותו שלב השקיעה , ההתנוונות , שכן החיבורים חסרים בו כל מקוריות . המחברים משמיטים בדרך כלל את שרשרת המוסרים וממזגים בין שתי מסורות או יותר , ובכך מקשים על בדיקת המסורות ובדיקת המקום והתקופה שבה נוצרו או הופצו . עם השמטת שרשרת המוסרים נעלמו רבות מהביקורות על האותנטיות של המסורת ומהימנות מ 1 סריה , ביקורות שטיפלו בעיקר כמוסרים . בכך הפך חומר רב , שבמשך מאות שנים היה ידוע כחומר ממקורות יהודיים או כחומר שהומצא בנסיבות פוליטיות או חברתיות כלכליות מסוימות , לחומר מוסלמי 'עתיק יומין . ' חומר מעובד זה עמד לרשותו של כל דרשן או כל שליט שהיה מעוניין , מטעמיו שלו , להעלות על נס את ירושלים ואת קדושתה באסלאם . הניסיון של בודדים מבין חכמי המוסלמים — הן בשלהי ימי הביניים ( אבן תימיה ( _ והן בימינו ( מחמוד אבו ךיא — 168 ( להחזיר את מעמדה שלירושלים באסלאם לפרופורציות הנכונות , כדבריהם , עלו בתוהו . 168 ראה : אלרסאלה , קאהיר , גיליון מס' , 6 . 8 . 1951 944 עמ' . 887-884
|
|