|
|
עמוד:291
הפולמוס על מעמד ירושלים נוכח המציאות החדשה , שנקבעו מקומות פולחן חדשים והוענקה להם הילה של קדושה , כשהם יונקים את עיקר קדושתם ממסע הלילה , אותו מאורע מופלא הקשור בירושלים , התפתח פולמוס חריף בין חכמי הדת המוסלמים על מעמדה של ירושלים . במחקר מאלף הראה מ"י קיסטר , 48 תוך דיון במסורת קדומה ותיאור גלגוליה , את שלביו של הפולמוס . מסורת זו מופיעה כבר בסוף המאה הא' להג'רה ( הד לספירה , ( וקיסטר מתאר — בהשתמשו בחומר רב , קדום ומאוחר — את גלגוליה הרבים וגירסאותיה השונות . המסורת כפי שהיא מקובלת היום וכפי שהיא מצוטטת ברוב ספרי המסורת ( חדית , ( ' אומרת : 'אין לקשור את אוכפי הגמלים [ לצורך ביקור או עלייה לרגל ] אלא לשלושה מסגדים 1 מסגד מכה , מסגד מדינה ומסגד אלאקצא . ' מטרתה המקורית של מסורת זו היתה , כפי שהוכיח קיסטר , למנוע היווצרות מקומות פולחן משניים באסלאם והכוונה בלעדית של הביקור לשלושת המוקדים הללו . אך מאחר שמעמד ירושלים כמקום קדוש באסלאם טרם התקבל פה אחד על ידי המוסלמים לפחות עד המחצית הראשונה של המאה הב' להג'רה ( הח' לספירה , ( הופיעו גירסאות של מסורת זו כשמסגר אלאקצא מושמט מהן . דוגמאות למסורות המציינות רק את מכה ומדינה ומתעלמות מירושלים , או אף כאלה האוסרות באופן גלוי ביקור בה , הובאו על ידי קיסטר ' . מן הראוי להביא כאן דוגמאות אחדות למסורות אלו : ( א ) יש לבקר בשני מסגדים : מסגד מכה ומסגד מדינה . ( ב ) חד'ןפה מסר : לו הצטמצם המרחק ביני לבין ירושלים לפרסה אחת או לשתי פרסות , לא הייתי ניגש לשם ולא הייתי רוצה לגשת [ להתפלל . [ ( ג ) אבו ך'ר [ חברו של הנביא : [ עדיף בעיני להתפלל על חולות אדומים 52 מאשר להתפלל בירושלים " . אחת הסיבות למאבק זה בין חכמי הדת המוסלמית על מעמדה של ירושלים , עוד בראשית המאה הח' לספירה , היא החשש להעניק לעיר זו קדושה שווה לזו שיש למכה או למדינה . ההתנגדות באה על רקע של מיעוט מסורות המיוחסות לנביא , והנחשבות לאותנטיות בעיני חכמי המסורת , המעלות את ירושלים לדרגה קרובה לזו של מכה ומדינה . בנוסף לכך , האמונות העממיות שרווחו בין תושבי האיזור , ושהתבססו בראש ובראשונה על המסורות היהודיות והנוצריות על ירושלים , נקלטו בקלות על ידי המוסלמים ; 54 וכן הצלחת המאמצים של השושלת האמיית , שבסיס כוחה היה סוריה רבתי , להחדיר את תודעת קדושת ירושלים בחוגי המוסלמים , בעיקר בעקבות בניית כיפת הסלע ומסגד אלאקצא . כל הדברים הללו גרמו לתגובת נגד , שמחולליה היו חכמי המסורת , בעיקר ( אך לאו דווקא ) תושבי מדינה . הם לא ראו בעין יפה התפתחות מרכז פולחן המתחרה בזה של מדינה , מה גם שאין הוא מתבסס על מסורות אסלאמיות מובהקות . בדיקת שרשרת מוסרי המסורות ( אסנאד ) 48 ראה : קיסטר , שלושת המסגדים . 49 ראה שם , עמ' 50 . 184-178 עבד אלרזאק , אלמצנף , כרך , 5 עמ' , 133 מסורת מס' 51 . 9161 תהד'יב , כרך , 4 עמ' . 361 52 זהו בין השאר אחד הכינויים של מכה . השווה אזרקי , עמ' : 20 אכמה חמרא ( גבעה אדומה . ( יו אבן אבי שיבה , כרך , 2 עמ' 54 . 374 ראה על כך מאמרו המפורט של קיסטר , בנו אסראאיל , עמ' . 239-215
|
|